כל מה שרציתם לדעת על ברכת האילנות תשפ"ד (2024) באתר ישיבה
ריכזנו עבורכם את דיני ברכת האילנות, נוסח הברכה, השיעורים, השאלות, וסרטונים קצרים במיוחד לברכת האילנות.
4 דק' קריאה
נוסח ברכת האילנות
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם:
לנוסח ברכת האילנות המלא
שיעורים על ברכת האילנות
דיני ברכת האילנות| הרב יצחק בן יוסף שליט"א
ברכת האילנות בהלכה ובסוד| הרב בן ציון מוצפי שליט"א
הלכות ברכת האילנות
הזמן שבו מברכים ברכת האילנות בארץ ובחוץ לארץ
נחלקו הפוסקים אימתי אפשר לברך ברכת האילנות. מרן כתב בשולחנו הטהור (או"ח סימן רכו ס"א) פוסק שאין לברך ברכת האילנות אלא ביומי ניסן בלבד. המקור לדבריו הוא מהגמרא ברכות (מג:) שאומרת: "אמר רב יהודה האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי אומר וכו' ". מדבריו משמע שאין לברך אלא בחודש ניסן בלבד. אמנם, המשנה ברורה כותב, שמרן כתב אורחא דמילתא בעלמא, אבל באמת בארצות הקרות שאין לבלוב כלל בחודש ניסן אלא בחודש אייר וכד', יברך אימתי שרואה למרות שעבר חודש ניסן. ולפי דבריו, גם בשנה מעוברת שמצוי לראות בה לבלוב כבר בחודש אדר, ניתן לברך ברכת האילנות. אבל מרן ה"בן איש חי" כותב (שם, הלכה א): "מברכין ברכת אילנות בחודש זה, דאיתא בגמרא האי מאן דנפיק וכו' ". ושם בהלכה י' כותב: "ואין מברכין רק בניסן דוקא, ואחר כך מברכין בלא שם ומלכות". וזה נגד דעת המשנה ברורה, והוא כפשט לשון מרן, ואין לנו אלא דברי מרן ומרן ה"בן איש חי" למעשה. מי שלא בירך בחודש ניסן יכול לברך גם בחודש אייר בלי שם ומלכות.הטעם ומעלת ברכת האילנות
בברכת האילנות אנו מודים לקב"ה על שעצים יבשים הפכו לעצים פורחים. המקובלים הוסיפו, שברכה זו היא תיקון לנשמות נפטרים שהתגלגלה נשמתם בעצי השדה ובעשבים, ובזמן הברכה צריך לבקש רחמים על נשמתם. במעלת "ברכת האילנות" כותב ה"בן איש חי" (שם, הלכה יד): "מי שנזהר בברכה זו - עליו נאמר [בראשית כז, כז-כח] "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ", "ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש".על כמה אילנות מברכים ועל איזה סוג של עץ?
מעיקר הדין מספיק אילן אחד, אך המקובלים הקפידו שיהיו לפחות שני אילנות, ואפשר לברך ברכת האילנות כשיש שם אילנות ממין אחד, ואין צריך שיהיו אילנות ממיני פירות שונים. ומכל מקום המברך על מיני אילנות הרבה הרי זה משובח. ואם אינו מוצא שתי אילנות של מאכל, ויש לפניו אילן אחד של עץ מאכל, יכול לסמוך על הפוסקים המקילין בזה, ורשאי לברך ברכת האילנות על אילן אחד.
מרן ה"בן איש חי" כותב (שם הלכה יא) כותב: "אין לברך רק על אילני מאכל. "מועד לכל חי" [סימן א הלכה ט]. וצריך שיהיה בהם פרח, ולאחר שנפל הפרח - שוב לא יברך. ספר "האשכול" [סימן כט].
יש שכתבו שאין לברך על לימון משום שאין פריו נאכל לבד אבל כבר כתבו הפוסקים שאין לחשוש לזה.
היכן לברך?
ידוע שעל פי הקבלה יש לצאת מחוץ לעיר כדי לברך ברכת האילנות, וגם על פי הפשט כתוב "האי מאן דנפיק" משמע שיש לצאת מחוץ לעיר. וכך כותב ה"בן איש חי" (שם, הלכה ט) "טוב לצאת מחוץ לעיר - "האי מאן דנפיק". ואם הוא אנוס או שאין בו כח - מותר לברך תוך העיר. "פרי האדמה" [ח"א דף כט סע"ד]".האם מותר לברך בשבת או בלילה?
מותר לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב, ואין לחוש ולגזור פן ישכח ויתלוש מפרחי האילנות בשבת, או שמא ישכח ויצא מחוץ לתחום או יוציא מרשות לר. שהרי אין נוגעים באילן אלא רק רואים ומברכים. אלא שלכתחילה מהיות טוב יש לברך ברכת האילנות בימות החול, כי יש מהמקובלים שחששו היות שבברכת האילנות הוא מברר ניצוצי קדושה ונשמות המגולגלות מן הצומח, יש בכך משום איסור בורר בשבת, ולכן אסור לברך ברכת האילנות בשבת ויום-טוב.שבת אפשר לברך, אך חששו הפוסקים שמא יטלטל סידור מחוץ לעירוב ושמא יקטוף מהעץ. המקובלים הוסיפו שיש בברכה זו בירור ניצוצי קדושה מהצומח שאסור בשבת מדין בורר. לכן עדיף לברך בימי חול. בלילה אפשר לברך אם רואים את הפריחה של האילנות.
האם נשים חייבות בברכת האילנות והאם יכולות לברך?
גם הנשים תברכנה ברכת האילנות, ואין ברכה זו נחשבת כברכה על מצווה שהזמן גרמא, כי מה שחכמים קבעו לברך ברכת האילנות דוקא בחודש ניסן אינו מחמת ה'זמן', רק מפני ה 'מציאות' שהאילנות פורחים בניסן, לכן אין זה בכלל מצוות שהזמן גרמא. .
האם מותר לברך תוך כדי הנסיעה?
אם רואים עצים בנסיעה באוטובוס ויכולים לברך מיד תוך כדי דיבור (שתיים-שלוש שניות) אפשר לברך.מה דין מקומות בחו"ל שהפריחה מתחילה בזמן אחר?
בחצי הכדור הדרומי של כדור הארץ (דרום אמריקה, דרום אפריקה, אוסטרליה ועוד) מברכים ברכת האילנות בתשרי, שהוא תחילת האביב שם. בירך ברכת האילנות בחודש ניסן ונסע בחודש אייר למדינות אלו – אינו מברך שנית בתשרי, כי ברכה זו מברכים פעם בשנה על כללות הבריאה.ההלכות נכתבו על בסיס תשובתו של הרב יצחק בן יוסף שליט"א ומתוך שיעורו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל. מקורות: רמב"ם הלכות ברכות י, יג; שו"ת מהרי"ל קמג; טור ושו"ע או"ח סימן רכו, כה"ח ומשנ"ב; שדי חמד מערכת ברכות סימן ב; שו"ת הר צבי קיח; שו"ת ציץ אליעזר יב, כ; יחווה דעת א א-ב; תשובות והנהגות א קצא; פסקי תשובות.