שלו’ כבוד הרב, האם נכון לחפש אשה עשירה דווקא להתחתן איתה, כדי שיהיה יותר קל לעסוק רק בתורה? [אני יודע ש40 יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא ואומר "בת פלוני לפלוני", שזיווג זה מן השמים, אמנם מה זה אומר בדיוק? איך אפשר לפספס את בת זוגו (ככה אומרים הספרים והפוסקים)? והאם אפשר שאם מחפש רק בתוך עשירות, לא ימצא את בת זוגו?] (אני גם יודע שפרנסה היא מן השמים, ומי אמר שיהיה למשפחה שלה כסף עוד שנה וכו’, אבל מפאת השתדלות האם זה טוב?) כמובן, מדובר כשיש לאשה מידות טובות ורצינות. מה לחפש בשידוכין, האם רק לחפש בחורה בת מידות טובות, לא דווקא עשירה, או עשירה, ובוודאי בתוך ההצעות יהיה אחת מתאימה, אולי בת זוגו? תודה רבה. פתיקה טובה.שלום וברכה, במזמור אשת חיל, המתאר את האשה המושלמת, לא מצאנו אף לא מילה אחת על היותה עשירה. כן מצאנו תיאורים מפורטים של חריצות, נאמנות, מסירות, צניעות, מעשים טובים ועוד, ומעל כולם יראת ה'. בדברי חז"ל מצאנו דברים נוספים החשובים לנישואין, כמו נשיאת חן ("אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה שמא ימצא בה דבר מגונה ותתגנה עליו" – קידושין מא), אך בשום מקום לא מצאנו שיש לחפש אשה עשירה. אגב, המקום היחיד בדברי חז"ל בו יש התייחסות לעושר הינו בהקשר שלילי דווקא "כל הנושא אשה לשום ממון הווין לו בנים שאינם מהוגנים" (קידושין ע א), ולמרות שכתבו הפוסקים שתוצאה שלילית זו נאמרה רק בנשיאת אשה הפסולה לו, סוף סוף מלשון חז"ל שלא חילקו ניתן ללמוד דבר בעניין (ראה גם בשו"ע אה"ע תחילת סימן ב' ועיין היטב בלשון הריב"ש שהוא מקור הדברים). מדוע באמת העושר אינו מהווה גורם חשוב בחיפוש בת זוג? אציין שתי סיבות לכך: ראשית, גם אם ההנחה שעושר אכן מסייע לעבודת ה' הייתה נכונה, אין ספק שהעיקר הוא יראת ה' והמידות הטובות. אם אדם יציב כתנאי לנישואיו גורמים טפלים וצדדיים, קרוב לודאי שגורמים אלו יבואו על חשבון העיקר. אמנם כתבת "האם לחפש... עשירה, ובוודאי מתוך ההצעות תהיה אחת מתאימה" אך כמדומה שבמציאות 'ודאי' זה אינו ודאי כלל, ויותר סביר שהגבלת החיפוש לאשה עשירה דווקא יביא בהכרח להקטנת ההתאמה בעניינים החשובים באמת. הסיבה השניה היא שהצלחה בעבודת ה', ובכלל זה הצלחה בהקמת הבית ובקשר בין בני הזוג, אינה תלויה כלל בעושר. בעשירות יש צדדים חיוביים אך גם אתגרים וסכנות, ומה שקובע את האיכות הרוחנית של חיי האדם הוא אישיותו ולא עושרו, וכיצד הוא מתמודד עם האתגרים השונים שיש בחייו (כל זאת מלבד העובדה שכפי שכתבת שעושר בתחילת הדרך אינו מבטיח כלל עושר בהמשכה). כל טוב.

שלום וברכה, במזמור אשת חיל, המתאר את האשה המושלמת, לא מצאנו אף לא מילה אחת על היותה עשירה. כן מצאנו תיאורים מפורטים של חריצות, נאמנות, מסירות, צניעות, מעשים טובים ועוד, ומעל כולם יראת ה'. בדברי חז"ל מצאנו דברים נוספים החשובים לנישואין, כמו נשיאת חן ("אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה שמא ימצא בה דבר מגונה ותתגנה עליו" – קידושין מא), אך בשום מקום לא מצאנו שיש לחפש אשה עשירה. אגב, המקום היחיד בדברי חז"ל בו יש התייחסות לעושר הינו בהקשר שלילי דווקא "כל הנושא אשה לשום ממון הווין לו בנים שאינם מהוגנים" (קידושין ע א), ולמרות שכתבו הפוסקים שתוצאה שלילית זו נאמרה רק בנשיאת אשה הפסולה לו, סוף סוף מלשון חז"ל שלא חילקו ניתן ללמוד דבר בעניין (ראה גם בשו"ע אה"ע תחילת סימן ב' ועיין היטב בלשון הריב"ש שהוא מקור הדברים). מדוע באמת העושר אינו מהווה גורם חשוב בחיפוש בת זוג? אציין שתי סיבות לכך: ראשית, גם אם ההנחה שעושר אכן מסייע לעבודת ה' הייתה נכונה, אין ספק שהעיקר הוא יראת ה' והמידות הטובות. אם אדם יציב כתנאי לנישואיו גורמים טפלים וצדדיים, קרוב לודאי שגורמים אלו יבואו על חשבון העיקר. אמנם כתבת "האם לחפש... עשירה, ובוודאי מתוך ההצעות תהיה אחת מתאימה" אך כמדומה שבמציאות 'ודאי' זה אינו ודאי כלל, ויותר סביר שהגבלת החיפוש לאשה עשירה דווקא יביא בהכרח להקטנת ההתאמה בעניינים החשובים באמת. הסיבה השניה היא שהצלחה בעבודת ה', ובכלל זה הצלחה בהקמת הבית ובקשר בין בני הזוג, אינה תלויה כלל בעושר. בעשירות יש צדדים חיוביים אך גם אתגרים וסכנות, ומה שקובע את האיכות הרוחנית של חיי האדם הוא אישיותו ולא עושרו, וכיצד הוא מתמודד עם האתגרים השונים שיש בחייו (כל זאת מלבד העובדה שכפי שכתבת שעושר בתחילת הדרך אינו מבטיח כלל עושר בהמשכה). כל טוב.