שלום הרב גוטל, מודה לך על תשובתך המהירה. א. אכן סברתי שמעשר כספים הוא חובה גמורה ולכן הקפדתי לשלמו כל השנים עד לתקופה האחרונה כפי שפרטתי. ב. הזכרת את העניין של "הוצאות מרובות". אנחנו זוג המטופל ב"ה בשלושה ילדים קטנים. הוצאותינו השוטפות מרובות, אולם הוצאה חודשית גדולה היא על מעונות וגנים לילדים. האם ניתן להחשיב אותה מהמעשר? או לחשב את סכום המעשר לאחר קיזוז ההוצאה על מעונות וגנים מהנטו של המשכורות? ג. חישוב המעשר הוא פרטי ממשכורתי שלי. בעלי אינו מפריש מעשר כספים אלא נותן צדקה באופן מזדמן (כך נהג תמיד עוד טרם נישאנו). ההוצאות שלנו הן כמובן משותפות. האם זה משנה את התמונה לגבי השאלה המדוברת? אודה, שוב, לתשובתך בעניין.

ב"ה שלו"ר, א. כאמור, רבים מן הפוסקים סבורים ש'מעשר כספים' הינו 'מנהג טוב', ולא חובה, לא מדאורייתא וגם לא מדרבנן. מאחר שלא ידעת זו, הרי שהנהגתך הייתה בטעות ולכן - מעיקר הדין - אינך צריכה לעשות התרת נדרים. [אם לא קשה - כדאי, אך כאמור אינו מחוייב]. מכאן שכמובן מעתה ואילך, תמשיכו לקיים הלכות צדקה, שהן אכן מחוייבות, אך במה שנוגע ל'מעשר כספים' יש מקום להקל, עד שבע"ה ירווח. ב. השאלה מה ניתן להכליל ומה לא ניתן להכליל ב'מעשר כספים' מורכבת למדיי. ככלל ניתן לומר שמה שאין האדם מחוייב בו מחד גיסא, והוא ענין של הנהגה יהודית ראויה וטובה מאידך גיסא, יכול במקרים רבים להיכלל במעשר כספים. בנדון שלכם, למשל: חינוך. חובה על ההורים לחנך את בניהם וחובה זו אינה יכולה להיכלל ב'מעשר כספים'. עם זאת, לחובה זו יש גדרים ושיעורים. בהתאם, מה שמושקע בחינוך מעבר לחובה שהוטלה הלכתית על ההורים, והשקעה זו תורמת לילדים תורה-מצוות-אמונה-מוסר-אומנות וכיו"ב, הרי שסך זה עשוי במקרים רבים להיכלל ב'מעשר כספים'. בנדון זה צריך להיכנס לפרטים אישיים, שלי אינם ידועים. תוכלו להיוועץ ברב, או לפנות אליי טלפונית, לבירור נקודתי. ג. ההבחנה בין שתי הכנסותיכם הנפרדות, שלך ושל בעלך - לעומת ההוצאות "המשותפות", ודאי שעשויה להשפיע על החישוב; גם כאן צריך להיכנס לפרטים כנ"ל. ברכה והצלחה