שמעתי שיעור מקסים בסוגיית תקפו כהן. השיעור היה בשיטת "רבדים". דהיינו לפי המחקר האקדמי, אך היה כמו שיעור ישיבתי. הנקודה המרכזית היתה - שההיכי דמי 'שתק ואח"כ צווח' היא תוספת מאוחרת ע"י רבנן סבוראי, ואז הסוגיה מסתדרת יפה. הבעייתיות היא - "האם אנו יכולים לתת פרשנות לגמרא גם ללא הראשונים" וכמו כן, רבותי מעולם לא העבירו לי שיעור כזה. בתודה דני

תכלית לימוד התורה תשובה ומעשים טובים, כמבואר בברכות יז, א. לדאבונינו המציאות מורה שהלימוד באונברסיטה במקרה הטוב אינה מרחיקה את האדם מתשובה ומעשים טובים, ופעמים שאף מרחיקה. למשל, באוניברסיטת בר אילן לומדים אלפי תלמידים חילונים יהדות, ואינם חוזרים בתשובה, דבר כזה לא קורה כאשר לומדים באמת תורה. לכן לימוד סוגיה בדרך אונברסיטאית צריכה בדיקה רבה מתוך גישה בקורתית. מפני שברוב המקרים, אף שבמבט ראשון נראה שאין פגם בדברים, מתוך מבט ביקורתי מתבררות טעויות חמורות שעומדות בבסיס ההרצאה. כמובן שגם התעלמות מדברי ראשונים היא דבר נורא, שכן התורה מתגלה דרך חכמי ישראל לדורותיהם, ומי שמתעלם מזה, שוב אינו לומד באמת תורה. אינני יודע מה טיבו של אותו נותן שיעור, מפני שיש גם באוניברסיטה מעט מרצים יראי שמיים, ויתכן שהוא מביניהם. שיעור מקסים צריך להיות שיעור שמתברר ממנו מה ה' אלקנו דורש מעמנו, ודי לחכימא ברמיזא.