במידה ואשתי לא הספיקה להדליק נרות בזמן הדלקת הנרות, מה הזמן הכי מאוחר שניתן בדיעבד להדליק?

שלום וברכה! אם מחשבים את הזמנים על פי הלוח והשעון, ניתן להדליק בדיעבד עד כחמש דקות לפני השקיעה. זמן הדלקת הנרות המופיע בלוחות, ברוב הארץ הוא 20 דקות לפני השקיעה, דהיינו שבדיעבד ניתן להדליק עד 15 דקות לאחר זמן ההדלקה המופיע בלוח. במקומות מסויימים יש מנהגים מקדימים יותר לזמן הדלקת הנרות, כך שהמרווח בין זמן ההדלקה המופיע בלוח לבין השקיעה הוא ארוך יותר. אם רואים את השמש ממש, אפשר להדליק גם מעט קרוב יותר לשקיעה, כל עוד בטוחים שיספיקו לסיים את ההדלקה זמן מה לפני שהשמש תשקע. אם האשה נוהגת להדליק נרות רבים, והדבר עלול לגרום להתמשכות ההדלקה זמן רב, תדליק במקרה כזה רק נר אחד או שנים ולא יותר. הרחבה ומקורות: מזמן שקיעת השמש אסור בוודאי להדליק נרות שבת, שכן אז כבר נכנסת השבת מצד עצמה (עיין במשנה שבת ב', ז; שולחן ערוך רס"א, א). אולם ישנו גם דין של תוספת שבת, דהיינו שיש להקדים ולקבל את השבת זמן מה לפני כניסתה. לגבי זמן זה של תוספת שבת, יש שהגדירו אותו בשיעור של כעשר דקות (עיין במשנה ברורה רס"א, כב; ביאור הלכה שם ד"ה "איזה זמן"). אולם מדבריהם של פוסקים רבים עולה שבשעת הדחק השיעור יכול להיות גם קטן יותר, ובלבד שיפסיקו מלעשות מלאכה זמן מה לפני השקיעה (עיין בלשון השולחן ערוך רס"א, ב; משנה ברורה שם ס"ק כ"ג; פסקי תשובות שם אות ו'; שמירת שבת כהלכתה מ"ו, ד; ילקוט יוסף סימן רס"א-רס"ג סעיף מ"ה, מ"ח, והערה ס"ו שם). למעשה, אם מחשבים את הזמנים על פי הלוח והשעון, יש לקחת טווח בטחון מסויים, כיוון שלעיתים הלוחות אינם מדוייקים לגמרי וכן השעון לא תמיד מדוייק. אולם במקום שרואים את השמש בעיניים, ניתן כמובן לדעת בוודאות שעדיין לא שקעה החמה, ולפיכך ניתן גם להדליק בסמוך לשקיעה, כל עוד בטוחים שיסיימו את ההדלקה זמן מה לפני שהשמש תשקע. לגבי חישוב זמן השקיעה על פי זמן הדלקת הנרות המופיע בלוח: ברוב המקומות בארץ מקובל לקבוע את הדלקת הנרות בזמן של 20 דקות לפני השקיעה. במקומות מסויימים ישנם מנהגים מקדימים יותר, כגון בירושלים, שבה זמן הדלקת הנרות המופיע בלוחות הוא 40 דקות לפני השקיעה. יש לברר את המנהג המקומי, ועל פי זה לחשב את הזמן שנותר עד השקיעה.