שלום רב, הייתי רוצה מאוד לדעת מהו מקור המנהג להתעטף בטלית. שהרי אם יש עלי טלית קטן ואני מקיים בה את מצוות ציצית, אז איזו מעלה מיוחדת ישנה לטלית גדול על פני טלית קטן, עד כדי חיוב להתעטף בטלית הגדול?! ויותר קשה לי: ישנם אנשים שמתפללים שחרית עם טלית גדול ועוטפים בו גם את ראשם, כדי שתיהיה בהם יותר יראת שמיים ויקבלו עול מלכות שמיים. אבל הגמרא בברכות אומרת (ו’ ע"ב): "ואמר רבי חלבו אמר רב הונא לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה...", אז למה הספרדים לא נוהגים להתעטף בטלית בתפילת מנחה אם היא כך כך חשובה, ובטח לא מכסים בה את ראשם?? באמת לא ברור לי המנהג שהפך לברור מאליו להתעטף בטלית גדול. אני מחפש טעם פשוט ולא מתחום הקבלה שהרי אנחנו לא מקובלים ולא חסידים ואנשי מעשה, אלא אנשים פשוטים שמנסים לקיים את המצוות עפ"י טעם מובן והגיוני וגם מצוות שהן גזרות וחוקים, מה שאין כן המנהג להתעטף בטלית גדול. בציפיה לישועה,

במסכת ראש השנה נאמר כי בשעה שמבקשים רחמים יש להתעטף בטלית וכך נאמר בתהילים ק"ב תפילה לעני כי יעטוף. המהר"ל ביאר שע"י עטיפת הראש בטלית האדם מתרכז בתפילה ולא מביט לצדדים.