שאל את הרב

  • הלכה
  • טבילה ומקווה

מקווה

undefined

בית הוראה טהרת המשפחה

ח אב תשע"ח
שאלה
האם טבילה במקווה נחשבת למרות שלא שומרים איסור נגיעה? ( לא מקיימים חלילה יחסים, סתם לדוגמא הולכים יד ביד וכד׳..)
תשובה
שלום וברכה אני מתרשם שאתם זוג יקר המבין את חשיבות הטבילה, רוצה שהיא תיחשב ותעשה את פעולתה הטובה והברוכה וברור לו שאין מצב לקיום יחסים בזמן איסור. חשוב לדעת שנגיעה של זוג זה בזו בזמן איסור [מקבלת הוסת עד לטבילה] היא לא כדאית וגם אסורה בהחלט לכל הדעות ולכל השיטות. תוקף איסור הנגיעה הוא מדאוריתא שנאמר 'ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב' וכן 'לא תקרבו לגלות ערוה'.(רמב''ם איסו''ב כא,א. ספר המצוות ,לא תעשה שנג). גם הרמב''ן שחולק שם ,הוא מסכים שזה אסור (אמנם רק מדרבנן). על כל פנים השו''ע (אבן העזר כ,א) פסק כרמב''ם שיש בכך איסור מהתורה. במשך כל הדורות, אין שום חכם משום גוון שהוא ביהדות שחשב להתיר איסור זה. בגמ' במסכת שבת דף יג.-: מובא סיפור לא נעים בענין ת''ח שנגע באשתו ולא עלתה על דעתו לקיים יחסים בזמן איסור: "תני דבי אליהו: מעשה בתלמיד אחד ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה, ומת בחצי ימיו. והיתה אשתו נוטלת תפיליו ומחזרתם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואמרה להם: כתיב בתורה כי הוא חייך ואורך ימיך, בעלי ששנה הרבה וקרא הרבה, ושימש תלמידי חכמים הרבה - מפני מה מת בחצי ימיו? ולא היה אדם מחזירה דבר. פעם אחת נתארחתי אצלה והיתה מסיחה כל אותו מאורע. ואמרתי לה: בתי, בימי נדותך מה הוא אצלך? אמרה לי: חס ושלום, אפילו באצבע קטנה לא נגע בי. - בימי לבוניך מהו אצלך? - אכל עמי, ושתה עמי, וישן עמי בקירוב בשר, ולא עלתה דעתו על דבר אחר. ואמרתי לה: ברוך המקום שהרגו, שלא נשא פנים לתורה, שהרי אמרה תורה ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב". הסיפור הנ''ל מבטא את החומרה שיש בעניין נגיעה של זוג זה בזו בזמן הנקיים לפני הטבילה. לצערי, שמעתי מקרים עצובים מאוד של זוגות יקרים שהתירו לעצמם בזמן איסור לנגוע זה בזו וגלשו למצבי איסור. אח''כ הם הגיעו עם שאלות קשות ועם הרגשות עגומות מאוד. זכינו ויש לנו אב שבשמים שנתן לנו במתנה את תורתו הקדושה. כמו כן שתל בעמנו את חכמנו זכרונם לברכה. הם , שזכו להיות בעלי מחשבה עמוקה והכרת מציאות האדם ונפשו , כוונו אותנו בדרכים ישרות ומדוייקות. כדאי מאוד להקשיב להדרכותיהם והוראותיהם. יוצאים מכך נשכרים מאוד. גם אם נראה שהלכה מסוימת לא הגיונית או קשה להתחבר אליה, יש פה עמקות מחשבה והכרת מציאות נכונה. מצאתי את עצמי במשך חיי לא מעט פעמים חושב מדוע התורה החמירה בנקודה אלמונית. כשהתבגרתי מעט ובייחוד כשהתחלתי לשמוע שאלות שונות ונפילות שונות של אנשים, הרגשתי מעט מזעיר כמה עמוקה וחכמה היא התורה ,כמה ענקי רוח הם חכמנו ז''ל שידעו הן את חומרת העניין לאשורו והן את הסכנה הטמונה במציאות באופן שצריך להורות לרבים את הדרך הנכונה. אנו כיהודים מאמינים מוכתבים לא לרצונותינו ובטח לא לרוח הנושבת בעולם. חלק מרכזי באמונה זה להיות נאמן כפשוטו לאבינו שבשמיים. הוא בחכמתו ציווה עלינו להישמע לחז''ל 'ככל אשר יורוך'.אף אם נראה לנו שהם אומרים על ימין שהוא שמאל, חובה עלינו להשאר נאמנים לדבריהם. לכן, גם בדברים שנראים לנו כלא נכונים, זאת התורה לא תהיה מוחלפת. זה עיקר גדול מאוד באמונת ישראל. גם אם לא חשבתם ע''כ בעבר, אבינו שבשמים האהוב העניק לנו מתנת שמים הנקראת תשובה. ברגע שמחליטים החלטה טובה של הימנעות מנגיעה, אומרים בפה 'סליחה ה' אבינו האהוב שחטאנו לפניך בנגיעה אסורה, נשתדל מאוד מכאן ולהבא' ומתאמצים על כך, זוכים למחיקת הפספוס שהיה . אדרבה, ה' ברחמיו הופך את העוון לזכות שכן בגין הפספוס היתה מקפצה. היה קשה לשנות ובכל זאת היתה התעלות יפה. כדאי לקנות את הספר היקר של הרב מרדכי אליהו זצ''ל הנקרא 'דרכי טהרה' וללמוד אותו יחד . כדאי להדגיש בלימוד במיוחד את פרק ה. לא קל לשנות הרגל אך בהחלט כדאי. בשינוי זה ישנה תוספת קדושה, טהרה וברכה לזוג עצמו, לעמנו הדגול ולכל העולם כולו. למרות שהנגיעה פוגמת, לא כדאית ואסורה, אם לצערנו ארע הדבר, הטבילה תקפה ומועילה. בהצלחה רבה ושבת שלום שנזכה לבניין אריאל במהרה בקלות ובשמחה הרב בניהו שרגא
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il