סעודת בר מצוה ביום היארצייט

האם אני יכול ללכת לסעודת בר מצוה ביום היארצייט של האבא שלי?

בס"ד שלום רב, ראשית יש לברר שתי שאלות: א. האם מדובר בשנה ראשונה? ב. האם מדובר בבר מצוה של בנך או קרוב אחר? הנחת היסוד של תשובתי אליך היא שהתשובה לשתי השאלות הנ"ל היא שלילית. הרמ"א (יורה דעה סימן שצה, ב) כותב ביחס לימים בהם צריך לנהוג מנהגי אבלות: 'ונהגו להוסיף עוד היום שמת בו האב או האם לנהוג בו דין י"ב חדש, ונכון הוא.' יש מחלוקת האם איסור זה נוהג רק בשנה הראשונה או בכל שנה. דעת הש"ך וט"ז (שצה סק"ג) שנוהג כל שנה. אך מדברי אחרונים רבים מבואר שהאיסור הוא רק בשנה הראשונה (ראה פני ברוך פרק לט הערה נב לדעות אלו). מלבד זאת, ביחס למה כלול במנהג זה יש כמה דעות. יש אומרים (ש"ך סימן שצא ס"ק ח) שאין לאכול בסעודת שמחה בליל היארצייט או ביומו אבל בלילה שאחריו מותר. וי"א (דברי שו"ת מקום שמואל הובא בפת"ש שצא סק"ח) שאיסור זה הוא רק בשמחת נישואין אך לא בשאר סעודות מצוה או רשות. החילוק בין שמחת נישואין לשאר סעודות הוא בכך שבשמחת נישואין יש שמחה מרובה, מה שאין כן בשאר סעודות מצווה. אך כיום בסעודות בר מצווה, בדרך כלל, נוהגים לנגן ולרקוד בדומה לחתונה, ולכן לעניין זה הם שווים. ולכן ראוי היה להמנע מסעודה כזו לכתחילה. עוד אוסיף שאע"פ שדין זה נפסק ברמ"א ולא בדברי השו"ע כתב הילקוט יוסף (דיני אבלות סימן מ סעיף ב וראה שם בהערה ב) שראוי לכתחילה להחמיר ולנהוג כרמ"א. למעשה, יש מקום להמנע לכתחילה מסעודה שמחה כזו, אך אם יש חשש של פגיעה בבעלי השמחה או אפילו צורך שלך להשתתף בשמחת הבר מצווה אפשר לסמוך על דעות המקלים. ובפרט שדין זה הוא דרבנן ויש כלל האומר שבאבילות הלכה כדברי המיקל ולכן יש כאן מקום להקל. בברכה, הרב אלישיב קפקה