שלום הרב שמעתי שפירות יבשים עוברים תהליך של ייבוש מוחלט, ואחר כך מוסיפים להם צבעי מאכל וחומרים כימיים נוספים שנותנים להם את הטעם והמראה. לפי זה, הברכה נשארת 'עץ', או שצריך לברך 'שהכל'?

שלום רב, גם אליי הגיעו הדיו של "סרטון" שהופץ, ובו נטען שיש לברך על פירות יבשים ברכת "שהכל נהיה בדברו", וזאת בשל התיאור הנ"ל. הכרעה זו אינה נכונה, גם מן הבחינה העובדתית וביותר מן הבחינה ההלכתית. מן הבחינה העובדתית - ממשות הפרי נותרת בעינה, וגם אם כשלעצמה אינה טעימה, והיא יבשה, הרי שהיא לא השתנתה ממה שהייתה. משל למה הדבר דומה? לתפוח אדמה, שאינו ניתן לאכילה כשלעצמו, עד שיעובד בישול וכדו', ואז יברכו עליו את ברכתו המקורית. כך גם בנדון דנן, הממשות הייתה ונותרה. ומן הבחינה ההלכתית: אחר שממשות הפרי קובעת את ברכתו, יש לברך עליו את הברכה המקורית. שינוי הצבע ו"שיפורו" באמצעות רכיבי צבע כאלה כאלה ואחרים, כמו גם הוספת מתיקות אם בסוכר ואם בדבש וכדו', לא הופכים את התוספת לעיקר; הממשות היא היא העיקר. ענין זה שונה לחלוטין מביטול מוחלט של הממשות, כדוגמת הדיון המפורסם שהתקיים לפני למעלה מ-100 שנה אודות ה"רעננערט" [שהופך ל"מעמיד"], שם אכן התהליך הוא כזה שכל הממשות בטלה ועברה מן העולם ו"פנים חדשות" לגמרי באו לכאן. מבחינה זו, אפילו היות המוצר תחילה "בשרי", גם זה כבר אינו משמעותי, לדעת רבים מהפוסקים. ברם כאמור, מציאותית, אין לזה ולנידון דנן דבר וחצי דבר. בשל כך, על פירות יבשים יש לכרך את הברכה המקורית של הפרי, ויאכלו ענוים, ישבעו ויברכו כהלכה.