שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • תרומות ומעשרות - כללי

איך מחללים מטבע מעשר שני ואמירת וידוי מעשר

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

ט ניסן תשע"ט
שאלה
שלום הרב. יש לי מטבע שחיללתי עליו את פירות מעשר שני, מה צריך לעשות כדי לקיים "ביעור מעשרות", מתי צריך לומר את הוידוי בערב פסח או בשביעי של פסח?
תשובה
שלום רב לשואל היקר. ראשית נקדים, שפעמיים במחזור השנים של השמיטה, צריך לבער את כל המעשרות, בפסח של השנה הרביעית ובפסח של השנה השביעית, ולאחר מכן לקיים את מצוות "וידוי מעשרות". בזמן הזה, לצערנו אין באפשרותנו לקיים מצות וידוי מעשר, אולם נוהגים בימנו לקרוא את פרשת וידוי מעשר מתוך חומש - בתפילת המנחה, בשביעי של פסח. האדר"ת זצ"ל רבה של ירושלים הציע לקיים בזמננו זכר לוידוי מעשר בקריאה בציבור. כעת נתייחס לגוף השאלה: א. אדם שיש לו כסף שחילל בו מעשר שני (או נטע רבעי) יש ב' אפשרויות כיצד לבער את הקדושה שבו; 1. לאבד את המטבע, לשחוק ולקלקל אותו, ואם הדבר אינו אפשרי יעטוף אותו בנילון ויזרוק לים או לבור. 2. לחלל את המטבע על דבר מאכל כגון סוכר שיש בו שווי פרוטה, ימיס אותו במים וישפוך הכל לתוך הכיור. בשעת החילול יש לומר: "כל קדושה שיש במטבע שבידי מחולל על סוכר זה", ואז ישפוך את הסוכר. ב. זמן הביעור: יש לעשות את הביעור עד שביעי של פסח ועדיף להקדים לערב פסח או לפני כן, במידה ולא חיללו את המעשר שני (והרבעי) שבמטבע לפני שביעי של פסח שזהו הזמן האחרון לחילול, אין להשתמש יותר במטבע זה לחילולים נוספים, ויש לאבד את המטבע או לזורקו לים כאמור. ג. יש לקרוא את פרשת "וידוי מעשרות" מחומש לפני או אחרי מנחה כקורא בתורה, בפרשת כי תבוא (דברים כ"ו מפסוק י"ב "כי תכלה...", עד פסוק ט"ו "השקיפה ממעון קדשך..."). לאחר מכן מובא בסידורים לומר יהי רצון: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו כשם שזכינו לקיים מצות בעור מעשרות וודוי מעשרות, כן יזכנו הקב"ה לקים מצות הפרשת תרומות ומעשרות מהתורה וכן קיום מצות בעור וודוי מעשרות מהתורה, בביאת גואל צדק ובבנין בית המקדש במהרה בימנו. אמן כן יהי רצון". מקורות: כתוב בתורה (דברים י"ד, כח-כט): "מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההיא והנחת בשעריך, ובא הלוי... והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו, למען יברכך ה' אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה". לגבי וידוי המעשר שאינה נוהגת בימנו, עיין רמב"ם (מעשר שני פי"א ה"ו), ומשפט כהן (נ"ו אות ד') להגרא"י קוק זצ"ל, שההפרשה בזמננו נעשית בטומאה, ולא ניתן לקיים מצוה זו עד ביאת גואל. וכ"כ החזו"א (דמאי ב', ו') לסמוך על דעת הראב"ד והחינוך שאין דין וידוי בזמן הזה. ובקונטרס "אחרית הימים" לאדר"ת, הציע לקרוא פרת "כי תכל לעשר" בציבור. אולם המנהג לקרוא את הוידוי מחומש, כפי שהורה הגר"מ אליהו זצ"ל (ראה הלכות הארץ עמ' 70) לחוש לדברי הירושלמי (ברכות פ"ז, א') שאין מוציאים ס"ת בציבור בלא לברך על הקריאה. לגבי חילול המטבע ודרכי איבודו, ראה בספר ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצ'ינסקי, מחזור קול אליהו (עמ' תקצ"ה), ובספר מצוות הארץ כהלכתן (עמ' פ"ה), ובספר הלכות הארץ (שם), כיום פרוטה שווה לכל היותר 10 אגרות, ולכן מספיק לחלל על שני כפות של סוכר. זמן הביעור מהתורה, הוא בסיום חג הפסח, וכיון שאי אפשר לבער ביו"ט את המעשרות הקדימו חכמים את זמן הביעור לערב החג כמבואר במשנה (מעשר שני פ"ה, ו'), ונחלקו הראשונים בדבר, לדעת רש"י, ר"ש ותוס' הגרסה במשנה שהביעור הוא בערב יו"ט הראשון, אך הרמב"ם (מעשר שני י"א, ז' וכס"מ שם), גרס "ערב יו"ט האחרון", וכן דעת המאירי, וכן פסקו השו"ע והגר"א. אולם לכל הדעות את הוידוי יש לעשות בשביעי של פסח. במקרה שלא חיללו את המעשר שני והרבעי לפני שביעי של פסח, הפירות אסורים, ולא ניתן לחלל יותר במטבע (מנחת חינוך מצוה תר"ז, מנחת שלמה ח"א ס"ה), אולם ראה חזו"א (דמאי ב' סק"ז) שיכול לחלל גם לאחר הפסח ברגע שנזכר. זמן החילול שנכתב לעיל ונוסח היהי רצון לאחר וידוי מעשרות מופיע נמצא בסידור קול אליהו (עמ' תקצ"ז), מפאת הלחץ בערב פסח נראה שאפילו עדיף לעשות את הביעור לפני כן. יש לציין שכיום שיש מכונים שעושים עבודת קודש בכל הקשור למצוות התלויות בארץ, ומי שמנוי על בית האוצר שלהם, ניתן לחלל את המעשרות על המטבע שלהם, והממונים שם אחראיים לחלל את המטבעות. פסח כשר ושמח! בברכת התורה והארץ,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il