קריאה בתורה או הלבנת פנים?

בנוגע לתשובת הרב דב ליאור, כיון שקריאה בתורה היא דרבנן והלבנת פני חברו דאורייתא האם לא עדיף הדאורייתא על הדרבנן על מנת שהקורא לא יעלב?

אם הטעויות הן בטעמים בלבד, זה לא לעיכובא, ושלא יתקנו את הקורא. אבל אם הטעויות הן לעיכובא, כלומר: טעויות שיש בהן שינוי משמעות, אי-אפשר להתחשב בכבודו של הבעל-קורא כאשר הציבור לא יוצא ידי חובה. חז"ל דורשים את הפסוק: "אין חכמה ואין עצה ואין תבונה נגד ה'"- במקום שיש חילול ה', אין חולקים כבוד אפילו לרב. וכל-שכן כאן שלא יחששו לכבודו של הבעל-קורא, מפני שקריאה נכונה זהו חלק מכבוד שמים.