שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • שכנים ושותפים

חפירה ושימוש בחלל מתחת לדירה

undefined

הרב משה ליב הכהן הלברשטט

ו מרחשון תש"פ
שאלה
אנחנו גרים בדירה בבניין משותף בישראל (ממש מעבר לקו הירוק). הבניין שלנו נבנה על צלע הר ולכן הוא הוקם כך שלכל קומות המינוס (אנו גרים בקומה -2) יש חצר גדולה. גילינו שבדיוק מתחת לבית שלנו יש חלל ריק גדול שאנחנו יכולים להשתמש בו עבור קומה שניה לדירה שלנו אם נחפור בחצר שלנו. כעת, לאחר שהשלמנו את החפירה מתחת לדירתנו, הוזהרתי שעלינו לבדוק האם שטח זה אכן שייך לנו או שנצטרך לחלוק חלק מהחלל עם +20 השכנים האחרים או אולי לפצות אותם איכשהו על השימוש בו. כמה נקודות שיש לקחת בחשבון: 1. החלל ממוקם ישירות מתחת לחצר ולדירה שלנו מבלי שיש לשכנים אחרים כל גישה אליו. 2. אנחנו גרים בעיר שבה נפוץ מאוד שאנשים משתמשים בחלל עבור הדירות שלהם בצורה דומה. 3. העיריה אינה נותנת היתרי בנייה לשימוש בחלל זה ולכן ידוע שאנשים בונים ללא אישורים אלה. אודה לכם מאוד על כל תובנה שיש לכם בזה כולל מקורות הלכתיים או דעות של רבנים ישראלים שונים בנושא זה אם ידוע.
תשובה
השאלה מורכבת ולא נכון לתת תשובה על מקרה ספציפי ללא הכרת המציאות במקום מבחינת החוק, חוזה הרכישה, גבולות המגרש, טענות השכנים ועוד. היא נוגעת בהלכות שכנים, גזל, בין אדם לחברו - יחסים עם השכנים, דינא דמלכותא ותקנות הקהל. אציין להלן מספר גישות בין הפוסקים בהגדרת חללים שבבנין משותף כדי להרחיב את הידע בנושא, אבל להלכה למעשה וגם כעצה טובה להימנע מסכסוכי שכנים, כדאי להתייעץ עם בית הדין המקומי. סיכום הגישות בהגדרת חללים שבבנין משותף: א) גישה אחת גורסת לראותם כרכוש של הפקר, מחמת זה שלא נכללו במכר לא מצד המוכר ולא מצד רוכשי הדירות, וכל הקודם לזכות בהם זכה (משפט צדק בשם י"א). ב) גישה שניה מזכה את הדיירים הסמוכים לחללים כבר מרגע הרכישה, ומכח אומדנא דמוכח שהחלל נמכר להם, משום שהוא מביא להם תועלת מרובה, ומשום שהם היחידים שיוכלו לקבל היתר מהרשויות לבנות שם (משפט צדק בשם הגר"נ קרליץ ובשם הגר"מ שפרן). ג) גישה שלישית רואה אותם כרכוש משותף, אך סוברת כי מאחר ושאר הדיירים אינם יכולים לממש את זכותם בבנית החללים הרי שחל בהם דין של "כופין על מדת סדום" לטובת הדיירים הסמוכים לחללים (משפט צדק בשם הגרז"נ גולדברג). ד) גישה רביעית, רואה בהם כרכוש משותף לכל דבר, ולא ניתן לכפות את שאר הדיירים ולהפקיע מהם את בעלותם על החלל, אא"כ ע"י מתן תמורה או רשות מפורשת של הדיירים בעלי הרכוש המשותף (שמרו משפט בשם המקורות הבאים: ספר עמק המשפט ח"ג, שכנים סימן נח. עטרת חכמים להרב ברוך טעם, השמטות סימן כא, והובאו דבריו בספר אבן שהם סימן קעא. ושכן מורים בהרבה בתי דין). (להרחבה ראה ספר משפט צדק בעניני הבית המשותף בהלכה להרב אילן אש. וספר שמרו משפט להרב שלמה זעפרני שליט"א ח"ב, בענין שותפים בקרקע, סימן לז, קביעה הלכתית בעניין חללים בבית משותף).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il