שלום וברכה, כשנוסע לחו"ל ולא מעונין להתבלט או להיות שונה. האם ניתן לאכול ירקות ופירות חיים על צלחות (זכוכית או כל חומר אחר) וכן סכו"ם של המלון או הקייטרינג שבבעלות נכריים? ישר כח ותזכו למצוות

שלום רב לשואל היקר. א. ניתן להשתמש בכלים אלו כשיש צורך - במאכלים קרים. ב. לבני ספרד יש עדיפות להשתמש בכלי זכוכית. ג. לגבי סכין יש להוסיף שאין להשתמש בה אלא לדבר שאינו חריף או חמוץ. ד. כל האמור בצלחות וסכו"ם נקיים לחלוטין. ה. בכלי חרס אין להשתמש. מקורות: ראה שו"ע (קכ"א ה') שכתב ע"פ הר"ן שאין להשתמש עם אוכל חם בכלי שעשו לו הגעלה במקום ליבון. והוסיף הרמ"א שם, שמותר להשתמש בו בצונן אפילו לכתחילה ע"י הדחה ושפשוף היטב, ודוקא בדרך ארעי. וכתב הש"ך (שם סק"ט) שדין זה אינו כולל סכין שצריך נעיצה בקרקע, שאין להשתמש בו בצונן לפני שנועצים אותו בקרקע. וכתבו האחרונים שבימינו ניקוי יסודי ע"י סקוץ' וכדומה פותר את בעיית הנעיצה, אך מכל מקום לגבי חיתוך דבר חריף יש להחמיר. ביחס לכלי זכוכית (וכן דורלקס וכדומה) כן מבואר בשו”ע (או”ח תנ"א כ"ו) ע"פ הרשב"א להקל, וכך נוהגים בני ספרד. אך הרמ"א (שם) כתב: "ויש מחמירין (רבנו יחיאל וסיעתו) דכלי זכוכית אפילו הגעלה לא מהני להו, וכן המנהג באשכנז ובמדינות אלו", אולם כשיש צורך ניתן להקל בזה אף לבני אשכנז (ראה דרכ"ת שם), אך לגבי פסח נוהגים בני אשכנז שלא להכשיר כלל (ראה ספר הכשרות פ"ג הלכה נא-נב ע"פ השדי חמד ושו"ת צי"א). לגבי איסור תשמיש בכלי חרס אפילו בכלי צונן, יש לציין שברמ"א (קכ"א ה') מבואר שכיון שלא ניתן להכשיר כלי חרס שהשתמשו בו לאיסור, ניתן להשתמש בו לצונן כיון שמצבו מוגדר לכתחילה כדיעבד. וכתב הש"ך שכל האמור דוקא בכלי חרס שהגויים השתמשו בו לצונן אך בכלי חרס שיש ספק אם השתמשו בו ברותחים, לא ניתן להכשיר אותם וצריכים נתיצה. ונראה שכלי פורצליין, דינם כדין חרס ויש להחמיר במקום שניתן (ראה חזו"ע פסח עמ' ק"נ). ברכת ה' עליכם,