שלום, בתפילת הבוקר, ברכת המזון וקריאת שמע לפני השינה האם צריך להתפלל בלב או בקול?

שלום וברכה. בגמרא מסכת ברכות כ: נחלקו האמוראים לגבי קריאת שמע האם הרהור דומה לדיבור או לא. הראשונים פסקו שהוא לא דומה לדיבור, לכן אם קרא קריאת שמע ולא הוציא בשפתיו לא יצא ידי חובה וכן פסק השו"ע לגבי קריאת שמע (או"ח ס"ב ג') וזה לשונו: "צריך להשמיע לאוזניו מה שמוציא בפיו ואם לא השמיע לאוזנו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו". דין זה נאמר בקריאת שמע והמ"ב (ס"ק ה') הוסיף שדין זה שייך גם בברכות של ק"ש. לגבי ברכת המזון פסק מרן בסימן קפ"ה סעיף ב' "צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו; ואם לא השמיע לאזניו יצא, ובלבד שיוציא בשפתיו". ושם העירו האחרונים ופסק אותם המ"ב "אבל אם הרהר בלבו לא יצא". (המשך דבריו שם בסעיף "ואם מחמת חולי או אונס אחר בירך בהמ"ז בלבו יצא [מ"א] ועיין לעיל בסימן ס"ב במ"ב סק"ז שביררנו דהאי יצא לא לגמרי קאמר דהא קי"ל הרהור לאו כדיבור דמי אלא ר"ל דעכ"פ בשעה שאינו יכול לברך יהרהר בלבו והקב"ה יקבע לו שכר עבור זה אבל בעצם אינו יוצא וע"כ כשנסתלק האונס אם עדיין לא נתעכל המזון יברך ברכת המזון ועיין במה שכתבנו שם במ"ב ובבה"ל בכל הסעיף כי הכל שייך לכאן"). השולחן ערוך בסימן רו סעיף ג פוסק לגבי שאר ברכות שאדם מברך, "כל אלו הברכות צריך שלא יפסיק בין ברכה לאכילה.... וצריך להשמיע לאזניו, ואם לא השמיע לאזניו, יצא ובלבד שיוציא בשפתיו". לגבי הזמירות של התפילה בהם אין חובה לאומרם בקול כמו שפסק המ"ב (בסימן קא סק ז) אלא ראוי הדבר שיהיה בקול נמוך ומעיד המהרח"ו על רבנו האר"י הקדוש שבימות החול היה אומר הזמירות בנעימה קדושה בקול נמוך וביום השבת היה מגביה מעט קולו לכבוד קדושתה של השבת. לסיכום קריאת שמע וברכותיה וכן ברכת המזון חייב לאומרם בקול ואם לא אמרם בקול לא יצא ידי חובה. לגבי פסוקי דזמרא וכו' ראוי לאמרם בקול נמוך. בברכה רבה הרב אוריאל מועטי