שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • סעודת ומשתה פורים

האם אבל יכול להשתתף בסעודת פורים

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

ח אדר תש"פ
שאלה
האם אבל על הוריו לאחר שקם משבעה יכול להשתתף בסעודה שהוא רגיל ללכת אליה, שמשמיעים בה מוזיקה ורוקדים?
תשובה
מותר לאבל להשתף בסעודת פורים שהוא רגיל בה עם חבריו, אף אם יש שם מוזיקה וריקודים (ראה פרטי הדין ומנהג בני תימן בהרחבה). הרחבה: בעניין חיוב השמחה בפורים, נקדים שמרן השו"ע (או"ח תרצ"ו ז') התיר אפילו לאונן לשתות בשר ויין ולשמוח בפורים, כיון שאין בכח האבלות לדחות את חובת השמחה ביום פורים, וכלשונו: "דלא אתי עשה דיחיד דאבלות ודחי עשה דרבים דאורייתא, דלשמוח בפורים דברי קבלה נינהו שהם כדברי תורה". כמו כן כתב השו"ע (באו"ח תרצ"ו ד') שכל דברי אבלות נוהגים בחנוכה ופורים, וברמ"א (או"ח שם) כתב ע"פ הרא"ש שאין אבלות נוהגת בפורים לא בי"ד ולא בט"ו אלא רק בצנעה, וסיים שם בהגה: "ואע"פ שאין נוהג אבלות בפורים, עולה לו למנין שבעה ימי אבלות כמו שבת, וכן פסק הרב בעצמו בטור יורה דעה סימן ת"א", והיינו שגם מרן השו"ע ביו"ד נקט כדברי הרמ"א ולא כמו שכתב באו"ח. דעת רוב הפוסקים שאכן השו"ע חזר בו (מלבד בני תימן), וכך נוקטים הלכה למעשה כמו שכתב מרן השו"ע ביורה דעה, שאין אבלות נוהגת בפורים אלא בצנעה, וכמו שבת (עיין חזו"ע אבלות). ניתן ללמוד מכאן את החשיבות והחיוב של מצות סעודת הפורים המוטלת על האבל, שאפילו בתוך השבעה על מתו מחוייב לקיימה. ובנידון השאלה נשאל הגר"מ אליהו זצ"ל (צרור החיים קצ"א) והשיב, שמותר לאבל להשתתף "בסעודת פורים עם חבריו" ומשמע שיש להשתתף באופן רגיל כמו בשאר השנים, אף שיש שם מוזיקה, שהרי לא יגרום להם אבלות בפרהסיה, ואכן כן אמר לי בדעתו בנו, הרב שמואל אליהו שליט"א. ודעת הגר"א נבנצאל שליט"א (מהעולם ועד עולם עמ' 185 הערה 56), להקל לאבלים להשתתף בסעודת מצוה לאחר שבעה גם אם יש כלי זמר, אך האבלים עצמם לא ירקדו ולא ישירו. וכן דעת הגריש"א (תורת המועדים סק"ח ה') שמותר לאבל לאחר שבעה, לשמוע כלי זמר בסעודת פורים משום שמחת פורים. ואמר לי רה"י הרב זלמן מלמד שליט"א שדעתו להקל אפילו בריקודים, כיון שאין אבלות בפורים, והלכה כדברי המקל באבל. וראה בכה"ח (תרצ"ו סקכ"ו) שמותר לאבל לנגן בכלי זמר לשמח אחרים אם הוא לאחר ל' יום על אביו ואמו או לאחר ז' בשאר קרובים. בנוסף אציין שיש פוסקים שאסרו לנגן בסעודה עם כלי נגינה (ראה חזו"ע שם). למעשה נראה להקל כדעת כל הפוסקים הנ"ל, בפרט אם הרגילות ללכת לאותו מקום, וכעת הוא נמנע מחמת האבלות, עלול הדבר להתפרש כאבלות בפרהסיה, (כמו כן יש צד להקל יותר אם מדובר במוזיקה ולא בכלי נגינה). ומי שמשפחתו נוהגת אחרת, ימשיך לעשות כפי מנהג אבותיו ורבותיו. בשורות טובות ונחמת עולמים ! בברכה רבה, ראה כאן דיני חודש אדר לאבל
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il