שאל את הרב

  • הלכה
  • שינוי מקום, הפסק וטעות

אכילה ברכב לעניין שינוי מקום בברכות

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"ב אדר תש"פ
שאלה
שלום לכבוד הרב.מה הדין לגבי אדם הנוסע ברכבו לענין ברכת על המחיה וברכת המזון?הלא יש דין שצריך לברך במקום שאכל ואפילו לעבור מכסא לכסא זה מהוה בעיה,ואם כן מדוע אדם שנוסע ברכב מחשיבים את הרכב כמקום שאכל הרי הוא נוסע ברכב ממקום למקום ומדוע אומרים שהרכב הוא מקומו ולא מסתכלים על המיקום הגיאוגרפי?
תשובה
שלום וברכה לכבודו! כיון שבפועל מקומו נמצא איתו כל זמן האכילה, והדבר משליך ישירות על כך שאין באופן זה היסח דעת, ממילא דינו כאוכל בבית אחד (וראה בהרחבה). מקורות והרחבה: נקדים שהמ"ב הביא (שער הציון קע"ח ל"ח) את ספקו של החיי"א, האם עגלה נחשבת בית לעניין שינוי מקום, והסיק המ"ב, שאין להחמיר כ"כ בספיקו של החיי"א. לפי זה יוצא שאדם היוצא ממכוניתו, כל שלא התרחק מהמקום שאכל עד שלא יוכל לראות את מקומו הראשון, אין צריך לחזור ולברך על מה שיאכל אחר שיחזור למכוניתו. וכן כתב למעשה בשו"ת אור לציון (ח"ב יב תשובה ט"ו), וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל (הובא בוזאת הברכה פ"ו עמ' 62). הטעם לכך, שאין קביעות באכילה ברכב, ודינו של אדם זה, כדין הולכי דרכים שאוכלים תוך כדי אכילתם. אולם יש שהבינו שדין זה דוקא בעגלה שאינה סגורה, וכן אינה נחשבת כמקום אחר, משא"כ ברכב סגור, ודאי נחשב לשינוי מקום כדין בית (ראה שאלת רב עמ' רס"ח רס"ט בשם הגר"ח קנייבסקי). והנה בנידון שאלתכם, האריך בשו"ת בצל החכמה (ח"ו ע"ג-ע"ד), ודעתו שאדם הנוסע ברכב, גם אם יתרחק הרבה מהמקום שמכוניתו עמדה בתחילת אכילתו, כיון שאינו מתרחק כלל מקרקעית מכוניתו, נחשב כאותו מקום שאכל בו. והוכיח כן מדברי רבא בגמ' בשבת (ה:) ש"אגוז צף ע"ג מים לאו היינו הנחתו, בעיא רבא אגוז בכלי וכלי צף ע"ג מים, בתר אגוז אזלינן והוא נייח או דילמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח דנייד". וביארו התוס' (ד"ה אגוז) שספקו של רבא, האם דרך בני אדם להצניע חפצים באופן זה. שאם דרכם בכך אז מחשבינן לאגוז כנח במקומו, ואעפ"י שהכלי שהוא מונח בתוכה נחשב נייד. עיין שם. ואם כן כיון שדרך בני אדם לשבת ולנסוע בעגלה ונמצא אעפ"י שהעגלה ניידא האדם שבתוכה נייח כי מקומו הוא קרקעית העגלה ולא הקרקע שתחת העגלה, אפי' מתרחק ממקום שעליו עמדה מכוניתו בעת תחילת אכילתו, לא נחשב שינוי מקום כי המכונית נחשבת מקום אכילתו הראשון וקרקעית המכונית הרי נוסעת ונמצאת עמו כל הזמן. והוכיח עוד מהמשנה באהלות (פ"ח ה'), וביאר שגם רבי יוסי החולק שם במשנה וסובר שבית שבספינה אינו מביא את הטומאה, מכל מקום מודה שבית שבספינה, אף שהוא קבוע בתוך הספינה ואינו נייד בה, מכל מקום דינה כגוף הספינה שאינה נחה וניידא, ולכן אינו מביא את הטומאה כגוף הספינה אלא לפי שהבית מהוה חלק מהספינה, משא"כ אדם שבתוך הספינה שהוא גוף נפרד מעצם הספינה בשום צורה, ודאי שגם רבי יוסי יודה שדינו כנח אעפ"י שהספינה שהוא נמצא בתוכה ניידא, כי לא המים מקומו של האדם ובמים הרי הכל נייד, אלא הספינה מקומו של האדם ובה האדם נח. ועפ"ז הסיק (שם) שמי שאכל במכונית בשעה שהיא היתה עומדת, ונמלך והתחיל לנסוע, מותר לו להמשיך לאכול גם אחר שכבר התרחק הרבה מן המקום שמכוניתו היתה עומדת עליו והגיע למקום שאי אפשר לראות משם מקומו הראשון, כי קרקעית המכונית נחשבת מקומו הראשון ולא הקרקע שהי' אז המכונית עומדת עליו, וקרקעית המכונית הרי נמצאת אתו ונראית כל הזמן. שנזכה לבשורות טובות לכלל ישראל, בברכה רבה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il