מה המקור לכך שלא ראוי להסתכל במקום ערוה אפילו שלו? באשתו ראיתי דיון, אך מניין האמירה לגבי הסתכלות בעצמו?

ממה שכתוב ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך, למדו חז"ל שאפילו אם ליבו רואה את הערוה, כלומר הוא בכותנת ללא חגורה או לבנים ואין הפסק בין ליבו לערוה- הוא אסור בתפילה או בלימוד תורה, ואפילו אין לו שום הרהור כי הוא לא רואה בעיניו כלום.