שאל את הרב

  • הלכה
  • גדולי ישראל ורבנים

כיצד האדמו"ר מלובביץ’ התנגד לציונות?

undefined

הרב יעקב כהן

ט סיון תשפ"א
שאלה
שלום רב, כבוד הרב. כבר הרבה זמן שאני מחפש תשובה לשאלה אך לא נמצא משו בסגנון, לאחר יום העצמאות הרגשתי שאני חייב לשאול והעדפתי תלמיד של הרב צבי יהודה, בכל הנוגע להשקפות העולם בכלל ,בפרט למדינה. - ללא ספק הרבי מילובביץ לא היה איש רפה שכל. למה בכל זאת הוא לא ראה דברים שהרב זצ"ל ראה? ואם נגיד שהרב זצ"ל היה גדול יותר, חסידי הרב קוק, שאני בטוח שהרבי מילובביץ לא נפל ברמתו מהם , הבינו את משנתו של הרב קוק זצ"ל. למה הרבי לא הבין? האם הוא לא ניסה? האם הוא לא למד את כתבי הרב? (כבר ידוע על חלקים שהוא כן עיין בהם אך לא יודע אם בכל הכתבים היה בקיא-ראה הערת הרבי על אורות ישראל שנשלחה לרב הנזיר). למה אני מרגיש שחסידי הרב זצ"ל מסתפקים בתשובה שאנשים שלא חושבים כמוהם הינם "חולי נפש" במובן של עיוורים למציאות ואין מה להתדיין איתם? אם זה לא כך , האם יש ויכוח שהוכרע בין שניהם? הייתי מצפה מנשיאי הדור לשבת יחדיו או לכל הפחות לתקשר אחד עם השני בדיון פתוח בסוגיות כאלו מהותיות, הרי אלו אנשי אמת, ואם הם אנשי אמת , הם בהכרח סתרו את האמת של השני. אחרת אם לא היו מיישבים קושיות אלו כלשעצמם אלה לא היו נחשבים אנשי אמת. אביא לחיזוק השאלה מקור מהרב זצ"ל בשמונה קבצים, ג, קצ"ג "חטא עצום הוא, למי שהוא בר דעת, ויכול לברר את יחוסו לכל עניני הרוח היסודיים לאור נשמתו, לדעת ד, ליסוד האמונה ולכל ענפיה ופרטיה, בשכל צלול וברור - שיהיה עוזב את מתת אלהים זאת, ויהיה מניח את עצמו לצלול בים עכור של דמיונות, שהמציאות תמיד מטפחת על פניהם. לזאת, חובה גמורה היא לכל ת"ח לברר את דיעותיו האמוניות בשכל בהיר, שלזה דרושה ידיעה מתרחבת בתורה לכל ענפיה, ולדעת רחבה בעולם ובחיים." האם אין אלו נחשבות בירורי אמונה? והכוונה במוחין דקטנות שרשמתי האם היו "משחקי אגו" בין גדולי הדור? כי ככה זה נראה. והרב קוק לימד אותנו שלשאול שאלות שעלולות להיחשב ככפירה, בהשענות על המסורת, עוזרת לבירור האמונה העצמי לכן אני מרגיש מספיק אמיץ לשאול את זה על נשיאי הדור. אודה מקרב לב לתשובתך שאני מקווה שהיא עוד אולי תוביל לדיון בין שני הגורמים לגבי הנושאים האלו. קשה ללכת אחר מקור אחד בעוד שאני לא יכול לסתור את המקור השני כראוי. תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה, ראשית – סליחה על העיכוב במענה. כתבתי תשובה ארוכה לדבריך, אולם לאחר מכן הגעתי למסקנה שכל ניסיון מצידי לברר את הדברים דרך הכתב יהיה לוקה בחסר. לכן, אתה מוזמן בשמחה לשלוח אלי הודעה ונתאם זמן לדבר. כיון שפטור בלי כלום אי אפשר, אצרף רק ראשי פרקים לכמה נקודות: א. שאלתך נובעת מנקודת הנחה, שניתן להכריע כל מחלוקת על ידי דיון משותף. מסגנון דבריך אני מניח שאתה אדם צעיר, ואכן גם אני סברתי כך בצעירותי. אולם עם השנים הבנתי שיש מחלוקות רבות שנובעות מנקודות מוצא שונות מאוד זו מזו, ולפעמים יהיה צורך במאות שעות של דיון רק כדי להבין מהן נקודות המוצא הללו – לא כל שכן לדון בכל אחת מהן, ויכולות האדם הן מוגבלות. ועל כגון זה נאמר בגמרא "אי דייקינן כולי האי לא תנינן". ב. עובדתית, ודאי שמתקיימים לא מעט שיחות בין תלמידי חכמים לבירורים משותפים. כדוגמה אוכל לספר לך שאני שותף בפורום בו משתתפים רבנים מכיוונים מגוונים מאוד, אין יום שלא מתקיימים בו דיונים ובדרך כלל יש דיון סוער או שנים. הניסיון מראה שהדיונים הללו תורמים לשני הצדדים אך הרבה פעמים בשלב מסוים כולם מרגישים שהדיון מוצה. ג. פעמים רבות ברור לכולם ש'אלו ואלו דברי אלהים חיים', יש נקודת אמת בכל צד ולכן במקום לכלות את הזמן בויכוחים, עדיף שכל אחד יפעל בהתאם למה שעיניו רואות, ומיניה ומיניה יתקלס עילאה. וכך מובא בזוהר על מחלוקת בית שמאי ובית הלל, שהיא נבעה משורש נשמותיהם של בית שמאי ובית הלל – בית שמאי נטו יותר למידת הדין ובית הלל נטו יותר למידת החסד. ד. דברים אלו אינם באים לשלול את הערך שבדיונים משותפים, אלא לשים להם גבול – כאמור לפעמים כל הצדדים מרגישים שהדיון מוצה, או שהתועלת שעשוייה להיות מדיון כזה אינה גדולה, וכיון שהזמן העומד לרשות כל אחד מבני האדם הינו מוגבל אז יש לפעול לפי סדרי עדיפויות. ה. שאלת גם "למה אני מרגיש שחסידי הרב זצ"ל מסתפקים בתשובה שאנשים שלא חושבים כמוהם הינם "חולי נפש" במובן של עיוורים למציאות ואין מה להתדיין איתם?" אינני יודע למה אתה מרגיש כך. אם כוונתך לאמירה של אדם ספציפי, אני מציע להפנות את השאלה אליו. איני יודע אם ראשי הפרקים הללו – שנכתבו בקצרה - פתרו את השאלה מבחינתך. כאמור אתה מוזמן בשמחה לשלוח אלי הודעה ויהיה אפשר לדבר בעל פה. כל טוב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il