אני מעוניין לעשות פרוייקטים של מצוות כמו למשל יוזמה לשיפור התרבות היהודית בארץ, או יוזמה לשחרור הכותל מרפורמים ולכן אני חוסך עבורה את כספי המעשר בצד. האם זה בסדר? האם מותר לשים אותם בינתיים בקופת גמל כלשהי או להשקיע איתה בסיכון נמוך כדי שהיא תגדל עוד יותר ואז יהיה תקציב גדול יותר לפרויקט? הלא מה ההבדל אם אני משקיע אותה בפרוייקט שלא בהכרח יצליח במאה אחוז לבין אם אשקיע את הכסף במקום שלא יצליח מאה אחוז? והאם דווקא השקעה בסיכון נמוך או כל השקעה שאדם מרגיש בטוח בעצמו מספיק בשביל לשים שם את כספו שלו? משקיע שמוכר נכס וקונה נכס אחר יצטרך בין לבין להפריש מעשר? ובכללי אחרי כל פעולה של מכירה הוא צריך גם אם עדיין לא החליט מה יעשה עם הכסף בדיוק? משקיע שלקח הלוואה והרוויח בהשקעתו. האם מחשבים את המעשר לפי הרווח לאחר ניקוי ההלוואה ממנו או שעלי להפריש בטרם אני מנקה את ההלוואה? תודה.

א. מעשר כספים מפרישים מהרווח לאחר ניקוי ההוצאות שהביאו לרווח זה. ב. כעיקרון החשבון של הצדקה הוא שנתי ואין צורך לחשב כל יום. יש מן הפוסקים שסוברים שהחשבון הוא תלת שני. סיום שנת מעשר עני (שלישית ושישית לשמיטה. השנה הזאת, תשפא- שישית) ג. לעניין השקעות, הרמ"א כתב: "..ואין נושאין ונותנין בצדקה העומדת לחלק לעניים, כי אם כסף בכסף וכיוצא בו, שמא יבאו עניים ולא יהיה להם מעות לחלק" (יו"ד רנט א) משמע מדבריו שאסור לעשות עסקים במעות אלו אף שירוויחו וזאת מן החשש שמא יבואו עניים ולא יהיה לו מה לתת ד. אמנם משמע מדבריו שאם יש לו מעות מוכנות , כנגד המעות שמשקיע, ויוכל לתת מהם לצדקה נראה שמותר ה. האחרונים חששו לעוד דבר בנושא השקעות, שמא הקרן של המעות תיפסד. ונראה שאם אדם שם מעות כנגד הקרן שבמידה ותיפסד בעסק יוכל לתת ממנה לצדקה יהי מותר לאור כל הנ"ל נראה אם הוא יכול להניח בצד מעות שיהיו זמינות למתן צדקה וכן להבטיח שאם יהיה הפסד בסכום הקרן של ההשקעה ייתן ממעות אלו הדבר מותר,וכן יש להיזהר שלא להאריך בעסק לאחר שנת מעשר עני ועדיף למנות גבאי צדקה, מישהו מבני המשפחה שיהיה אחראי בזה לבל יתאחר מלתת מעות הצדקה. כן פסק בשו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן עו