שלום רב.. יש לי שאלה ברשותך.. כתוב בתורה "אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי". 1.למה לפני קבלת התורה מבריאת העולם עד יציאת מצרים עבר בערך 2000 שנה , אז איך הקדוש ברוך הוא שם חוקות שמיים במשך הרבה זמן בלי לימוד תורה בעולם? 2.ולמה זה כל כך חשוב שיש קבוצת אנשים מעטים שלומדים תורה ורק בגללם כל העולם כולו מיליארדים של אנשים חיים בזכותם? תודה רבה !

שלום וברכה, הפסוק: "אם לא בריתי..." נכתב בספר ירמיהו (לג, כה) ונדרש במסכת שבת ( לג.) על התורה ובמשנה נדרים ( ג, יא) נדרש פסוק זה על מצוות ברית המילה. 1. קיום העולם מבריאת העולם, על שאלה זו ניתן לענות בשלושה כיוונים שמשלימים זה את זה. א. עד מתן תורה הקב"ה זן את העולם בחסד כפי שאומרת הגמ' (פסחים קיח.): "אמר רבי יהושע בן לוי: הני עשרים וששה הודו כנגד מי - כנגד עשרים וששה דורות שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, ולא נתן להם תורה, וזן אותם בחסדו". ב. גם קודם מתן תורה היו יחידים שלמדו תורה, כפי שחז"ל מספרים לנו שהיה בית מדרש של שם ועבר. בראשית רבה (סג): "ותלך לדרוש את ה', וכי בתי כנסיות ובתי מדרשות היו באותן הימים, והלא לא הלכה אלא למדרש של שם ועבר". ג. הבריאה לא נסתיימה עד מתן תורה, בו ניתן התוכן והיעוד של העולם. לכן עד מתן תורה העולם היה תלוי בכך שעם ישראל יקבלו על עצמם את התורה ולאחר מכן העולם תלוי בלימוד התורה וקיומה בפועל על ידי ישראל. וכך כותב המהר"ל בספרו (תפארת ישראל פרק יז): השאלה אשר יש לשאול, למה לא ניתנה התורה בכללה בתחלת העולם, כאשר ברא וסידר הנבראים, אחר שהתורה היא סדר הנבראים...? והתשובה... כי התורה הזאת בלתי מוכנים אליה כי אם ישראל. ואם אתה, השאלה היא שיהיו ישראל בתחלת העולם - העם אשר ראוים לקבל התורה - ותנתן להם התורה? גם דבר זה אינו שאלה כלל. כי האבות, שהם אבות האומה, וכן ישראל בעצמם, אין ראוי שיהיו נבראים בתחלת הבריאה. כי ישראל מצד עצמם אין ראוי בריאתם בהתחלה... כי אין ראוי לישראל רק הבריאה בסוף, אחר כל האומות. ודבר זה נמשך אל טבע הבריאה. כי האדם שהוא מבחר המינים התחתונים, ובשבילו הכל נברא, הוא נברא באחרונה. ולא תמצא שום אומה בעולם שנבראת אחר ישראל, רק כלם קודמים להם. שאף אדום וישמעאל, וכן עמון ומואב, היו אומות גדולות קודם שהיו ישראל לעם. כאילו טבע הבריאה חייב דבר זה. כי בדבר שהוא שלמות הכל, ראוי שבו יושלם הכל. וכמו האדם שהוא שלמות כל מעשה בראשית, ובו נשלם כל מעשה בראשית. כך ישראל היו שלמות כל העולם, בהם יושלם הכל. וכך ניתן ללמוד גם מדברי חז"ל שהגדירו את האלפיים שנה הראשונות של העולם כתוהו. גמ' סנהדרין (צז.) "תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה". 2. מדוע מספר מועט של אנשים מקיים את כל המציאות בתורה כבר נאמר (דברים פרק ז פסוק ז): "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים". והטעם לכך הוא שהתוכן הוא העיקר ולא הכמות. כך לדוגמא בגוף האדם העיקר הוא המוח ולא שאר הגוף שהוא גדול בכמות. וכך כתב רבי יהודה הלוי בספרו (הכוזרי מאמר ב, לו): "ישראל באומות כלב באברים". אך כמובן שהריבוי מגדיל את כבודו של הקב"ה ולכן ישנה ברכה כאשר אדם רואה רוב עם וכך נכתב בגמ' (ברכות דף נח.): "ברוך חכם הרזים. שאין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהן דומים זה לזה". ומוסיף בן זומא: "ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית, אמר: ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני". וכן הביאו עוד מימרא מבן זומא: "הוא היה אומר: כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול: חרש, וזרע, וקצר, ועמר, ודש, וזרה, וברר, וטחן, והרקיד, ולש, ואפה, ואחר כך אכל, ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני. וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש: גזז ולבן ונפץ וטוה וארג, ואחר כך מצא בגד ללבוש, ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים לפני. כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי, ואני משכים ומוצא כל אלו לפני". וכך כותב הרמב"ם בספרו (מורה הנבוכים חלק ג פרק כז) שכדי להגיע לשלמות בידיעת ה' צריך האדם להיות שלם בגופו ודבר זה בלתי אפשרי ללא ריבוי האדם המשכלל את העולם וז"ל: "האדם יש לו ב' שלמיות, שלמות ראשון והוא שלמות הגוף, ושלמות אחרון והוא שלמות הנפש, ושלמותו הראשון הוא שיהיה בריא על הטוב שבעניניו הגשמים, וזה לא יתכן אלא במצאו צרכיו בכל עת אשר יבקשם והם מזונותיו ושאר הנהגת גופו כדירה ומרחץ וזולתם, וזה לא ישלם לאיש אחר לבדו כלל, א"א להגיע כל אדם אל זה השיעור אלא בקבוץ המדיני כמו שנודע שהאדם מדיני בטבע, ושלמותו האחרון הוא שיהיה משכיל בפעל, והוא שידע כל מה שיכולת האדם לדעתו מכל הנמצאות כפי שלמותו האחרון, ומבואר הוא שזה השלמות האחרון אין בו מעשים ולא מדות, ואמנם הוא דעות לבד, וכבר הביא אליהם העיון וחייבה אותם החקירה, ומבואר הוא ג"כ שזה השלמות האחרון הנכבד א"א להגיע אליו אלא אחר הגיע השלמות הראשון..." וכך כתוב שלעתיד לבוא כל האומות ישמשו את עם ישראל ועם ישראל יוכל לעבוד את ה' בנחת בלא מפריעים, ויתגדל שמו של ה' בעולם, בברכה,