ברכה על גינגר חי (זנגביל) לרגיל בכך

שלום וברכה, מי שרגיל לאכול גינגר (זנגביל) בצורתו החיה ללא כל תוספות. האם צריך לברך בורא פרי האדמה או שהכל? ומה הדין לגבי שום חי ובצל חי? ישר כח ותזכו למצוות

בס"ד שלום וברכה דיני ברכות לא נמדדים לפי האוכל הפרטי אלא לפי מקום הגידול האם המגדלים את הפרי/ירק מגדלים אותו לאכילה בצורה כזו או אחרת, לכן הולכים לפי רוב אנשי המקום, אבל אדם יחיד בודד איננו קובע אפילו שהוא רוצה לאכול בצורה משונה לא הוי ברכתו אלא לפי האוכלים, ואם יש רבים שאוכלים בצורה מסוימת הם כבר קובעים אפילו שאינם רוב והולכים לפי הרבים. ועיין שערי תשובה סי' ר ס"ק ג שדן לעניין השום, וכותב שאם יש רבים שאוכלים אותו ללא בישול וללא מריחה אז מברכים פרי האדמה, אבל אם אוכלים רק כתבשיל או כמריחה על לחם ברכתו שהכל. נראה לי שהיום נאכל בפני עצמו ומכניסים שום בסלאטים מסוימים ונאכלים חיים, והם נכרים בעין, על כן ברכתו אדמה, וכפי שכתב השו"ע (שם) ששום ברכתו אדמה, אבל מכיוון שיש האומרים שמהות השום גם כיום היא לתבלין בלבד ולא לאכילה בפני עצמה, לכן ראוי שיברך על ירק אחר אדמה ויפתור את השום. לעניין זנגביל כנ"ל אם יש הרבה אנשים שאוכלים אותו חי (ללא בישול) ברכתו אדמה, אם רק יחידים אוכלים אותו ללא בישול ברכתו שהכל. אינני יודע את המציאות כמדומני שרוב האנשים אוכלים את השורש כרפואה לכן נראה לי שברכתו שהכל שלא נאכל לצורך ההנאה, אבל אם יש רבים שאוכלים אותו חי להנאה (ולא כרפואה) יש לברך עליו אדמה. בכו"א יש לבדוק האם רבים אוכלים אותו חי ולא יחידים. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ