שלום הרב, א. מה זה אומר שהמשיח בא? כלומר, הרי חז"ל אמרו שבכל דור יש משיח, אז מה ההגדרה לבואו של המשיח? ההתגלות שלו אלינו? הרי יכול להיות שיש משיח שכבר פועל ועושה למען הגאולה. ב. למה אנחנו בכלל צריכים לחכות למשיח? אנחנו לא יכולים להתחיל לפעול בעצמינו? צריכים לחכות דווקא עד שהמשיח יבוא? ג. ברמת העיקרון אנחנו כבר יכולים להתחיל לבנות את בית המקדש? ד. באיזה שלב בגאולה יתבטל ט באב ויהפוך ליום טוב? תודה רבה!

שלום לך, הרמב"ם פסק (הל' תשובה פרק ט, ב) כשיטת שמואל בגמרא, שימות המשיח הן הימים בהם תחזור המלכות לישראל. וכתב: "כבר אמרו חכמים הראשונים: אין העולם הזה לימות המשיח, אלא שיעבוד מלכויות בלבד". כלומר, כאשר עם ישראל יצא משעבוד מלכויות, ויחזור להיות עצמאי בארץ ישראל, יגיעו ימות המשיח. ולפי דבריו אנחנו כבר חיים בימות המשיח, שהרי עם ישראל חופשי בארצו וחי תחת שלטון יהודים. אמנם מדברי הרמב"ם בהל' מלכים נראה שתהיה גם דמות שהיא המשיח, אבל ימות המשיח אינם תלויים בה, והם יכולים להתחיל, גם קודם שיבוא המשיח. ובאמת אנחנו לא צריכים לחכות למשיח, אלא מחוייבים להתחיל בעצמנו לבנות את ארץ ישראל וליישב אותה ולהביא אליה את כל היהודים מכל העולם, ולבנות בה חיי תורה ומצוות. ואשרי מי שלוקח חלק בבניין הארץ וחיזוק חיי האומה בארץ ישראל, ובכך מקדם את גאולת האומה. בניית בית המקדש מצריכה רמה רוחנית מסויימת של העם, וגם כמה תנאים הלכתיים שעדיין לא התמלאו, כמו לדוגמה סיום המלחמות והנחה מן האויבים, וכן נבואה ועוד. אבל אנחנו יכולים להתחיל להתכונן לבניין המקדש, גם אם עדיין לא הותר לנו לבנותו בפועל. כמו שהיה בימי דוד המלך, שלא הותר לו לבנות את בית המקדש, אבל הוא הכין את כל מה שנצרך כדי ששלמה בנו יוכל לבנות. הגמרא במסכת ראש השנה (דף יח) מונה שני תנאים לביטול הצומות: יש שלום [=כלומר שאין יד עובדי כוכבים תקיפה על ישראל. רש"י] וכן שיבנה בית המקדש. מן הגמרא עולה שגם אם יבנה בית המקדש, כל עוד אין שלום [=כמו שהיה בזמן בית שני כאשר היוונים או הרומאים שלטו על ישראל] נהגו להמשיך לצום בכל שנה. בזמנינו, יד הגויים כבר אינה תקיפה על ישראל, ואנחנו מתפללים שיקויים גם התנאי השני, ויבנה בית המקדש במהרה בימינו. בברכה אוריאל טויטו