שלום הרב, נחשפתי לאיזה משפט שאומר הרמב"ם ולכאורה נראה שהרמב"ם עודד כפייה מינית באלימות: "כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו, עושה: בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה ובא עליה כדרכה ושלא כדרכה". אני מניחה שלא כך פני הדברים, אשמח לביאורם.

שלום וברכה טוב ששאלת. חלילה לומר שהרמב''ם התכוון לכפייה מינית באלימות. היהדות מדריכה ממש ההפך מזה. כך מובא במסכת דרך ארץ פרק המינין הלכה טז 'האוהב את אשתו כנפשו, והמכבדה יותר מגופו, ...עליהם הכתוב אומר וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ'. כלומר יש שבח למי שאוהב את אשתו כנפשו ומכבדה יותר מגופו של עצמו. א''כ ישנה הדרכה יהודית לכבד את אשתו יותר מגופו ובטח לא לכפות עליה כפייה מינית באלימות. כך גם מובא בש''ס במספר מקומות כגון במסכת יבמות דף סב עמוד ב ת"ר: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, ...עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך.' גם בתורה כתוב: בראשית פרק יב פסוק ח וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אָהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיקֹוָ֔ק וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְקֹוָֽק: לכאורה היה צריך להיות כתוב 'ויט אהלו' למה כתוב באופן שגוי 'אהלה'? עונה על כך רש"י 'אהלו - אהלה כתיב, בתחלה נטה את אהל אשתו ואחר כך את שלו' ומבאר השפתי חכמים 'הואיל ואמרינן בגמרא (יבמות סב ב) דחייב אדם לכבד את אשתו יותר מגופו א"כ ודאי שלה נטה בראשונה'. גם מכאן עולה ההדרכה היהודית לכבד את אשתו מאוד . הדרכה זו היא שגרמה לאברהם לטפל בצרכי אשתו שרה תחילה. יותר מזה. הרמב''ם בעצמו הורה לכבד את אשתו יותר מגופו הכולל התנהגות בנחת: רמב"ם הלכות אישות פרק טו הלכה יט 'וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז'. מתוך הוראה זו התורה הקדושה מגנה מאוד מעשים לא ראויים של הבעל כלפי אשתו ומחמירה מאוד בעונשו כפי שעולה מדברי מרן הב''י בשם אחד מהראשונים: בית יוסף אבן העזר סימן קנד 'מצאתי בתשובת רבינו שמחה המכה את אשתו מקובלני שיש יותר להחמיר מבמכה את חבירו דבחבירו אינו חייב בכבודו ואשתו חייב לכבדה יותר מגופו (יבמות סוף סב:) והעושה כן יש להחרימו ולנדותו ולהלקותו ולענשו בכל מיני רידוי'. ומפליג הטור לומר שחובת האדם לשמור על אשתו הוא כפי ששומר על אחד מאבריו: טור אבן העזר הקדמה ראוי לאדם לאהוב את אשתו כגופו. ולכבדה יותר מגופו (יבמות סב ב). ולרחם עליה ולשמרה. כאשר ישמור אחד מאבריו. א''כ ראינו כמה היהדות מיוחדת במינה שגם בשעה שמעמד האישה בעולם הכללי היה נמוך, תורתנו הקדושה וחכמינו הענקיים הורו ותקנו תקנות לטובת האשה וצוו לכבדה ולשומרה אפילו יותר מגופו האישי. הרמב''ם שצטטת התכוון למצב שהבעל ואשתו מסכימים לכך. לתוספת ביאור - כיון שהחיבור בין אדם לאשתו הוא נעלה וקדוש עד מאוד לא כל דבר מותר (וכי בקודש הקודשים מותר כל דבר?!!!). לכן ישנם דברים שגם בהסכמת שניהם הם אסורים. הרמב''ם הנ''ל מציין דברים שכאשר הם מסכימים יש לכך התר הלכתי (אך כמובן רק ואך ורק כאשר שניהם מסכימים לכך). שנזכה להדבק בתורתנו הקדושה וברגלי רבותינו הקדושים. בשורות טובות לכל ישראל.