שלום הרב, אני שוכר דירה בנכס המושכר ל-2 שוכרים, עקב תקלה במערכת ההשקיה הכללית של הנכס, התקבל חשבון צריכת מים גבוה עבור החודשים האחרונים. מי אמור לשלם עבור הצריכה העודפת, השוכרים או המשכיר?

שלום וברכה, פוסקי זמננו דנו בזה לכאן ולכאן. ולמעשה פסק ידי"נ הגרע"י טולידאנו שליט"א בעמ"ח ספר משפט השכירות (ח"ב עמוד תק"י) כדלהלן- הדין תלוי במי שרשום כצרכן המים אצל הרשויות. אם השוכר רשום כצרכן הרי שהוא 'קונה' את המים מחברת המים ולכן הוא צריך לשלם את חשבון המים. ואף שהמים נזלו מחמת הצנרת הלקויה של המשכיר הרי זה כאילו קנה מים ושכר דלי לשאת אותם ובדלי היה חור, שהקונה ודאי חייב לשלם למוכר המים ואיננו יכול לתבוע את משכיר הדלי על הנזק של הפסד המים שכן זה גרמא רחוקה. אם המשכיר רשום כצרכן, הרי שהוא 'קונה' את המים מחברת המים והוא צריך לשלם את חשבון המים. ואף שהשוכר מתחייב לשלם על המים, יש מקום להסתפק האם הכוונה לשלם את כל החשבון ואין זה משנה כמה נהנה מהמים או שהכוונה שישלם כמה שנהנה מהמים. ויש שכתבו לחלק בין מקום שיש חוזה שכירות שכתוב בו שהוא מתחייב לשלם את 'חשבון המים' (שאז חייב לשלם את כל החשבון), ובין אם לא כתוב כן בחוזה אלא שהוא משלם את המים מכח המנהג אזי הוא חייב לשלם רק את המים שהשתמש בהם. אך קשה להכריע עפי"ז, ולכן למעשה המשכיר לא יכול להוציא מהשוכר אלא רק כמה שנהנה ואת היתרה עליו לשלם בעצמו. אמנם אם השוכרים פנו לבית הדין והם התרו במשכיר לטפל בנזילה, והמשכיר התרשל נראה שיש לחייבו בתשלום על הנזק של הפסד המים. שהרי שנינו בשו"ע (חו"מ סימן תטז)- הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים, פטור מלשלם. ואם היו רעועין, ב"ד קובעים לו זמן (הגה: ודווקא שהתרו בו בית דין, אבל בלא בית דין אף על פי שהתרו בו חביריו אינו כלום) לקוץ את האילן ולסתור את הכותל. וכמה הזמן, ל' יום. (הגה: ואם הדבר נחוץ ויש לחוש שיזיק לאחרים, אין נותנין לו זמן רק כופין אותו לסלק היזיקו מיד). סיכום: א. אם השוכר רשום כצרכן מול רשויות המים עליו לשלם את כל חשבון המים, אך אם המשכיר רשום כצרכן מול רשויות המים על השוכר לשלם רק כמה שנהנה מהמים ואת היתרה צריך המשכיר לשלם. ב. אם השוכר פנה לבית הדין להתרות במשכיר לתקן את הצנרת ולא עשה כן, המשכיר מתחייב בנזקים שייגרמו מחמת אי התיקון, ולכן אף אם השוכר רשום כצרכן על השוכר לשלם רק כמה שנהנה מהמים ואת היתרה צריך המשכיר לשלם.