שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

האם צריך לשלם על הנזק אף יותר מכדי שוויו?

undefined

כולל דיינות בית אל

י"ד כסלו תשפ"ב
שאלה
אדם שיצא עם רכבו ופגע בפגוש של רכב חונה, ועיקם אותו קצת, אך הפגוש היה ישן ומלא שריטות עוד קודם לכן, כמובן שמדינא היה לנו להעריך כמה היה שווה לפני וכמה אחרי, אך היות ומדובר בעיר חילונית, מסתבר שאם הפוגע ישאיר פרטים וטלפון, הנפגע יתבע ממנו לשים פגוש חדש, [ואין לו דרך להעביר לו את הסכום האמיתי ללא ידיעתו וכדומה], האם הוא מחוייב להשאיר פרטים וממילא לשלם סכום הגבוה פי כמה ממה שחייב באמת על פי דין תורה, או שהוא בגדר אנוס ופטור - למרות שלכאורה יש כאן גזל של הנפגע?
תשובה
שלום וברכה, חייב לשלם כפי דין תורה ולא להימנע מתשלום מחמת חששות שמא יגזלו ממנו. מקורות והרחבה: הגמרא בברכות ה: מתארת שרב הונא נמנע מלשלם לאריסו את חלקו, משום שסבר שהוא גנב ממנו, וחכמים אמרו לו 'בתר גנבא גנוב וטעמא טעים'. מדין זה למד הב''י (שסט סע' ח) שאסור להימנע מלשלם למוכס הנוטל יותר מהקצבה, 'דאטו מפני שהוא עושה שלא כדין לגזול, יגזלו בני אדם חוקו?!, היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים'. וע''כ העיר הגר''א שזהו ק''ו מהמובא בגמרא בברכות, משום ששם כבר גזל ומשאיר אצלו כנגד הגזילה, ואילו במוכס אינו משלם את מה שצריך להביא לו (יש להעיר שגם הקצות סק''א והמבי''ט ח''א סימן רסא החולקים, חולקים רק במוכס, שסיבת החיוב לשלם לו היא מדינא דמלכותא, ומוכס הנוטל שלא כדין, אין סיבה לשלם לו אפילו מעט, ולא במקרה שנוטל מחמת נזק וכדו', ונראה שאף הב''י שנימק את פסקו ב'טעם גניבה' ולא בגניבה ועושק ממש, היינו דווקא במוכס ). וכך פסק הרמ''א (שסט סע' ו). אולם הט''ז חלק על דברי הב''י והרמ''א וכתב : 'נ''ל דאם א''א להינצל מלתת מותרות אא''כ ישמוט ממנו ואז לא יתן לו אפילו חק שלו, דאינו חייב למסור מסעותיו לגזול, והגזלן הוא דאפסיד אנפשיה. אלא דמ''מ יראה שיבליע לו בחשבון במקום אחר, באופן שיגיע לידו המכס המגיע לו לפי הדין' (וצ''ב ליישב את דברי הט''ז עם הגמרא בברכות). לכן באמת אם ברור שיגזול ממנו נראה שאפשר לסמוך על הט''ז ולהימנע מלדווח לניזק, אלא לנסות לדאוג לשלם לניזק בדיסקרטיות. אך במקרה שלפנינו ברור שאסור הדבר, שהרי יש עליו חזקת חיוב ולא יכול להיפטר מספק שהרי אין שום וודאות שהניזק יגזול ממנו. וכבר כתב המרדכי (ב''ק סימן ל) בהתייחסו לגמרי בברכות 'דהא ידע רב הונא בוודאי שגנב לו, דחלילה לו לרב הונא לעכב מספק'. כמובן שאם עדיין חושש המזיק מחששות אלו, ינסה לדאוג להעברת הסכום בדיסקרטיות. בשולי הדברים נוסיף שההנחה הטמונה בשאלתך שעפ''י ההלכה יש רק לשום את שווי ירידת ערך הרכב, אינו ברור, שהרי בתי הדין רגילים לפסוק כחזו''א (ב''ק ו,ג) שנזק שרגילים לתקנו יש לשלם את שווי התיקון. כאן יתכן שפגוש עקום רגילים לתקנו ואולי אף לחדשו, והדבר תלוי במציאות. מ''מ ברור שצריך לשלם, ולא חלילה לעשוק את הניזק על בסיס חששות לא מבוססים. בהצלחה! בברכה, הרב צבי ברוך טסלר
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il