מדוע חז"ל אמרו שיש שנאה בין כלה וחמותה, הרי אנו רואים הרבה פעמים שיש יחסים טובים בין כלה וחמותה?

לפני שנענה על השאלה נקדים עיקרון חשוב. כלל גדול בעשיית שלום בין אנשים, בין קהילות או כל שלום בין בני אדם, הוא, להציף את הנושאים שיוצרים קונפליקט ומתח, דוקא חשיפת המתח והעובדה שמתיחסים ל"פיל הלבן" שנמצא בחדר ולא מתעלמים ממנו,  היא שמאפשרת אחר כך לחיות בשלום. ולנידון השאלה, חז"ל עומדים על העובדה שיש מתח מובנה בין כלה לחמותה, החמות גידלה את הילד וכעת מישהי אחרת "לוקחת אותו" ממנה, ברור שהיא רוצה שהוא יתחתן, אבל זה לא מעלים את הקונפליקט שזה יוצר, לפחות בתת מודע המתח קיים. כמובן שלא אצל כולם באותה עצימות, יש מי שהנושא הזה מהווה אצלה קושי גדול, ואחרת שהענין פחות משמעותי עבורה. כעת, אחרי שאנו מודעים לקונפליקט ולא מזלזלים בו, יוכלו כלה וחמות לחיות בשלום, להעריך זו את זו, לכבד ולהיות רגישה זו לזו. לסיכום, חז"ל מצביעים על עובדה שיש מתח בסיסי בין כלה וחמותה מעצם העובדה שכלה נשאה את בנה, אך אין זה מלמד שלא יתכן יחסים טובים ושלוים בין כלה וחמותה, אדרבה, ב"ה אנו מוצאים הרבה כלות וחמות שיש בינהם יחסים מצוינים עד כדי חברות ממש.