שאל את הרב

  • הלכה
  • שאלות כלליות

לשחק בקלפי מלחמה

undefined

הרב יהודה אודסר

ט"ז סיון תשפ"ב
שאלה
שלום. יש לי שאלה בעניין לשחק בקלפי מלחמה: היום רבתי עם חבר בכיתה הוא אמר: שאסור לשחק בקלפי מלחמה בגלל הסמלים שלהם: (עלה?, תלתןצ, יהלום? או לב?) ואני אמרתי: שמותר לשחק ואין בזה בעייה. אבל החבר אמר שהוא ראה בספר של הרב מרדכי אליהו שאסור לשחק בגלל הסמלים אז מי צודק? אני או החבר??
תשובה
ראשית אני רוצה לחזק אתכם על עצם זה ששואלים "שאלת רב". הבירור חשוב. והלימוד של הנושא חשוב בפני עצמו. לגופה של שאלה -אינני בקי בפסקי הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. אבל חיפשתי בפוסקים ומצאתי כמה דברים. ה"בן איש חי" רבי יוסף חיים מבגדאד זצ"ל כתב בתשובה שלו בשו"ת רב פעלים על הנושא וזה לשונו: "....ועל הקוביא שהם בניירות שקורין קמ"אר, ראיתי להרב נפש כל חי דף ל"ב ע"ד שכתב וז"ל, שמעתי מפי נכדי כי בעוברו מצור לצידון, ראה כפר אחד על ראש ההר בנוי עליו כמו שלשים בתים, ואמרו לו כי אנשי הכפר הללו עובדים לצורות של קוביא בקארט'ין /בקלפים/ וכו', והיינו כדברי מהר"ש חכים ז"ל, דההוא אמר כי יש בשחוק הקוביא בקארטי'ן קליפות אחוזות מהסט"א, וכל מספר מורה על קליפה ידועה, ומצאתי תנא דמסייע לדבריו להרב הקדוש הגאון המקובל האלקי בספר קדושת לוי, שכ"כ יעש"ב, ...והיינו כי יש לאלו הקארט'ין בצורתם ובמניינם וצבעונם מינים ממינים שונים המורים על עבודות זרות הרבה, ושומר נפשו ירחק ממנו, וגם בספר מ"ץ ח"ב אות ח"י הביא, דהוא אבי אבות הטומאה שחוק הקארט'ין, ועיין בשערי צדק אות ל"ב, ועיין להרמב"ם בח' פרקים פ"ה, דנוטין דבריו למ"ש הרב ברכ"י, הנח לגדולי ישראל, ובירושלמי במס' תענית פ"ד ה"ח אמרו, דטור שמעון נחרב בעון שהיו משחקין בכדור יע"ש, וש"מ על שהיו משחקין אפילו בחול, מדלא אמר בפירוש בשבת עכ"ל ע"ש, על כן זה השחוק שמשחקין בזה שקורין קמא'ר לא תגע בו יד לשחק בו אפילו בחנם בלא מעות, בין בחול בין בשבת, ואפילו בימי הפורים" נראה שאכן הוא מצא מקור לכך שהשתמשו בצורות מסויימות לעבודה זרה. אינני יודע אם היו אלו הצורות שקיימות אצלנו אבל מבין שיש סוברים שכן. נוסף על כך הוא הביא מדברי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב בעל ה"קדושת לוי" שגם הורה להתרחק ממשחק זה בגלל הצורות שהיו עליו וזה לשונו: " ..ובפרט שראיתי היום בעונותינו הרבים נפרצה פרצה באחינו בית ישראל לשחוק ב'קארטין', וקל בעיניהם דבר זה, אבל הוו יודעים שבכל 'קארט' יש בודאי קליפה גדולה אשר לא ראויה להזכירה, סהדי במרומים שלא לדרוש כוונתי רק להסיר מכשול מבני אדם"(קדושת לוי בראשית לחנוכה). גם בבאור הלכה בהלכות חנוכה רמז החפץ חיים לזה: "....ובעו"ה יש אנשים שתחת זמירות ותשבחות שראוי להלל להש"י על הניסים שעשה לנו הם מרבים בשחוק הקרטין והרבה הרעישו הסה"ק ע"ז והשומר נפשו ירחק מזה": מאידך, ראינו בתים רבים גם של רבנים חשובים שלא חששו להכניס משחק זה לבתיהם ומן הסתם לא חששו לדין זה בהסתמכם על דברי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה: צורות שעשאום עובדי כוכבים לנוי מותרין בהנאה וצורות שעשאום לעבודת כוכבים אסורין, .. המוצא כלים ועליהן צורת חמה ולבנה ודרקון, אם היו כלי כסף וזהב או בגדי שני או שהיו חקוקים על הנזמים ועל הטבעות הרי אלו אסורין, ועל שאר הכלים מותרין מפני שחזקתן לנוי, וכן שאר הצורות הנמצאות על כל הכלים חזקתן לנוי ומותרין. (רמב"ם עבודה זרה הלכות ו-ח) ומשמע מדברי הרמב"ם, שאף צורה שהיו עושים אותה לע"ז אם עשו אותה לנוי ויופי אין בה איסור הנאה. ומן הסתם מדפיסי הקלפים כיום אינם יודעים ומכירים את אותה עבודה זרה ובוודאי לא הדפיסו את זה לשם עבודה זרה. אמנם, הפוסקים על פי הקבלה ופנמיות התורה חששו גם לכל פירור ואבק של ספק ע"ז והורו להתרחק מזה ובוודאי יש להם מקור לכך אך מדרגת הדין הבסיסי נראה שאינה אוסרת זאת. למסקנה, אפשר לומר ששניכם צודקים. מי שמקפיד וחושש לפסק של ה"בן איש חי" ומתקדש בדרכי עבודת ה' והחסידות יש מקום להחמיר בזה, אבל מעיקר נראה שהדבר אינו אסור ומי שלא חושש לזה יש לו על מי לסמוך.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il