שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • המקדש והקרבנות

הלכות מזבח החיצון

undefined

הרב עזריה אריאל

שאלה
כבוד הרב אריאל שלום וברכה, בהמשך לשאלותיי הקודמות, אשמח לשאול עוד שתי שאלות על המזבח החיצון: 1. בהינתן שבונים בית מקדש מעל עמודים ומזבח החיצון מוצב בעזרת בית המקדש למעלה בגובה רב מעל פני הקרקע, ומוסיפים עמוד העשוי מעפר שעולה מקרקע הר הבית עד המזבח למעלה - האם המזבח הנ"ל עונה לדרישה ההלכתית "צמוד על הקרקע הטבעית"? 2. אם מזבח החיצון מוצב בגובה רב מעל פני הקרקע, ועולה אותו עמוד העשוי מעפר מקרקע הר הבית עד המזבח למעלה - האם העמוד נחשב חלק מהמזבח ואם כן המזבח פסול כי הוא מעל 10 אמות, או שמא העמוד נחשב חלק מהקרקע ולכן המזבח כשר? בתודה מראש על תשובותיך וכל טוב!
תשובה
לשואלת, שלום וברכה! לא מצאתי מקורות מפורשים העוסקים בשאלותייך, ולכן תשובותיי להלן הן בגדר השערה. לעניות דעתי ערמת עפר מלאכותית שעליה עומד המזבח איננה סותרת את הדרישה שהמזבח יהיה צמוד לאדמה. לגבי השאלה האם ערמה או עמוד כזה נחשבים כשינוי מגובהו הדרוש של המזבח, נראה לעניות דעתי שהדבר תלוי בשאלה האם המזבח נראה באופן חיצוני כמובחן מעמוד העפר. זאת אומרת: אם בסיסו של העמוד רחב יותר מן הדרוש למזבח, והמזבח ניכר כמבנה נפרד בצורתו וממדיו, יש לספור את עשר האמות מבסיס המזבח עצמו. הוכחה לדבר מן המקור שמלמד שהמזבח צריך להיות צמוד לאדמה, והוא הגמרא בזבחים (נח ע"א): "מזבח אדמה תעשה לי - שיהא מחובר מאדמה, שלא יבננו לא על גבי מחילות ולא על גבי כיפין". "כיפין" הם "כיפות", ובלשון רש"י: "כיפין - אולמים, ארמקלוט" (מילה בצרפתית עתיקה שמשמעה "קמרון" - 'אוצר לעזי רש"י'). מדובר על מבנה חלול מעל גבי הקרקע, וכך משמעותו של מושג זה בכל מקום (בבא מציעא פ"י מ"ד, פרה פ"ג מ"ו, ערובין קב ע"א וברש"י, חגיגה יט ע"א וברש"י, ועוד). אם כן, האיסור לבנות את המזבח על גבי מחילות וכיפין מובנו שאסור שיהיה חלל מתחת למזבח, בין אם הוא מעל גבי הקרקע (כיפין) ובין אם הוא תחת פני הקרקע (מחילות). מקור מקביל מופיע במכילתא (יתרו, מסכתא דבחדש פרשה יא): "מזבח אדמה תעשה לי... ר' ישמעאל אומר: מזבח מחובר באדמה תעשה לי, שלא תבנהו על גבי כיפים ולא על גבי עמודים". נראה ש"עמודים" הם קורות שביניהן יש חלל ריק, בדומה ל"כיפים", ולכן המזבח פסול, כמו מחילה, אבל אם יש מילוי בין העמודים הרי זה כשר (וכן מבואר ב'העמק דבר' שמות כז,ח). מקור זה מסייע בידינו לענות על שתי השאלות: ראשית, מוכח מכאן שמזבח על גבי מילוי עפר נחשב עדיין מחובר לאדמה. שנית, משמע שהפסול במזבח זה הוא רק מפני החלל שתחתיו, אבל ניתן לבנות מזבח על גבי במה מלאה מוגבהת, למרות שבכך הוא נעשה לכאורה גבוה יותר מן הדרוש. אולם מסתבר לענ"ד שהדבר אפשרי דווקא כאשר חזותית המזבח והבמה שתחתיו מובחנים היטב זה מזה. אציין למקורות נוספים הנוגעים לעניין זה, שניתן להסיק מהם מסקנות שונות לכאן ולכאן: 1. הרלב"ג (שמות כ,כ) כותב: "מזבח אדמה תעשה לי, רוצה לומר שיהיה מחובר באדמה, שלא תבנהו על גבי כיפין, והם בנינים יהיה חלול תחתיהם כמו מערה, ולא על גבי עמודים, כדי שלא תתן התנשאות ורוממות למה שתעבוד בו ה' יתעלה, כי זה יביא לחשוב שתהיה העבודה לתמונה ההיא... כי עיני משוטטות בארץ לדעת כל אשר בארץ, ואם אני [כלומר, אף על פי שאני] בתכלית הגובה, ולזה לא ארצה שיהיה המזבח נפרד מהארץ". מצד אחד, הוא מביע התנגדות למזבח מתנשא יתר על המידה, שיוצר אשליה אלילית. מצד שני, נראה מדבריו שההגדרה המדויקת של הדין היא רק כאשר יש חלל, וכך המזבח נראה מנותק ונפרד מהארץ, מה שאין כן כשהוא מחובר ברציפות. 2. לדעת אבי מורי ('ספר המקדש' עמ' 20) המזבח במשכן, לפי דעת רבי יוסי (זבחים נט ע"ב) שגבהו היה עשר אמות, היה בפועל בגובה שלוש אמות בלבד, כפשט הפסוק, אלא שהוא הועמד על גבי ערימת עפר בת שבע אמות. הצעה זו מיישבת קשיים מסוימים בשיטת רבי יוסי, וראו עוד ב'שערי היכל' על זבחים מערכה קלז. אם כנים הדברים, יש מקום להתלבט מה להסיק מכאן לגבי גדרה של ערימת העפר בבסיס המזבח: האם היא כלולה בגבהו, על פי הגמרא המציינת שגובה המזבח עשר; או להיפך, על פי הפסוק שמונה רק את שלוש האמות העליונות העשויות עצי שטים מצופים נחושת. 3. הפסוק במלכים-ב כג,טו מדבר על מזבח לעבודה זרה, להבדיל, שמשולב בבמה (על גבי במה גבוהה - פירוש 'מפי כהן' עמ' שעה), ולא ברור ממנו מה היחס בין המזבח לבמה, האם הם נחשבים כיחידה אחת או שתיים. 4. לגבי ה"אוטם" בבסיס ההיכל (מידות פ"ד מ"ו) יש דעות שונות במפרשים על צורתו. אחד השיקולים הוא האם יסוד אטום שטמון באדמה יכול להיכלל במניין מאה האמות של גובה ההיכל. משתמע משם שיסוד גלוי על פני האדמה נחשב כחלק מההיכל למרות שהוא אטום. ברם, ייתכן שזה מפני שאורכו ורוחבו שווים לזה של ההיכל, ואילו היה רחב יותר לא היה נכלל בגובהו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il