שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • שאלות כלליות

שטיפת ריצפה בשבת, מגבונים בשבת, והרכבת רשת פינג פונג בשבת

undefined

הרב דניאל קירש

ט"ז אלול תשפ"ב
שאלה
1) במידה והרצפה בבית התלכלכה בשבת, האם מותר לשפוך מעט מים ולעבור על המקום עם סמרטוט יבש (כמובן ללא סחיטה)? והאם זה משנה אם הסמרטוט על מגב או ללא מגב? 2) האם מותר להשתמש במגבונים לחים בשבת? 3) האם מותר להרכיב רשת פינג פונג בשבת שהרכבתה ללא הברגה ופשוט מותחים את החלק התחתון ומלבישים על השולחן? האם זה משנה אם מרכיבים על סתם שולחן רגיל בבית/בחצר או שמרכיבים על שולחן פינג פונג?
תשובה
שלום וברכה, 1. במקרה של לכלוך רב בבית מותר לשפוך מעט מים במקום המלוכלך ולשטוף את המקום המלוכלך בתנאי שישתמש לצורך זה במגב בלבד. אין להשתמש עם סמרטוט על המגב או סמרטוט בידיים משום איסור סחיטה (ראה שש"כ, כג, ו-ז). לאחר שגרפו את המים, נכון להחמיר ולא לעבור על המקום עם סמרטוט יבש שעל המגב על מנת לייבש את שארית המים, משום חשש סחיטה. אולם המיקל ומעביר סמרטוט במקום ששטף (לא בכח) יש לו על מי לסמוך. 2. נחלקו פוסקי זמננו אם מותר להשתמש במגבונים לחים בשבת או שאסור משום איסור סחיטה. למעשה ניתן להקל ולהשתמש במגבונים לחים לנקות תינוק, ובלבד שלא ילחץ ממש בחזקה אלא בצורה רגילה של ניקוי תינוק. וכך המנהג. 3. אם רגילים להרכיב ולפרק את הרשת בכל פעם שמשחקים מותר להרכיב את רשת הפינג פונג בשבת, כולל ההברגה. אולם אם יודעים מראש שישחקו בשבת ראוי להרכיב את הרשת לפני השבת ולצאת מכל חשש. אין הבדל בין אם מרכיבים על שולחן פינג פונג לבין אם מרכיבים על שולחן ביתי. כמובן שראוי להקדיש את השבת כמה שאפשר ללימוד תורה ולשמחה רוחנית. כל טוב! מקורות והרחבה: 1. חז"ל גזרו איסור על שטיפת רצפה בשבת משום החשש שמא ישווה גומות ברצפה. אף כאשר המקום מרוצף ואין חשש של השווית גומות גזרו משום מקום שאינו מרוצף (שו"ע, שלז, ג). ביאר המשנה ברורה (ס"ק יז) שלדעת השו"ע מותר לטאטא את הבית בשבת במקום מרוצף ולא גזרו משום מקום שאינו מרוצף, משום שטאטוא הבית הוא דבר יותר נחוץ מאשר שטיפת הבית. הרמ"א (ס"ב) אסר אפילו לטאטא את הבית במקום מרוצף, אולם הביאור הלכה (סע' ב, ד"ה 'ויש מחמירין') כתב שאם כל בתי העיר או רובם מרוצפים מותר לטאטא את הבית שאז אין צורך לגזור, (כשאין רווחים ניכרים בין המרצפות). לכאורה מעיקר הדין היה אפשר להתיר שטיפת הבית משום שכל הבתים היום מרוצפים, וכמו שהתיר הביאור הלכה (הנ"ל) לטאטא את הבית אפילו למנהג הרמ"א על פי סברא זאת. אולם למעשה נהגו להחמיר בדבר ואין לשנות (ראה פסקי תשובות סי' שלז, הערה 65 שמנה רשימה של גדולי הפוסקים שכתבו להחמיר). ומכל מקום המיקל לשטוף את הרצפה בכל אופן יש לו על מה לסמוך (אור לציון, ח"ב מג, ח, ועיין שם שהסביר מדוע לכתחילה אין לשטוף את הבית, אם הרצפה אינה מלוכלכת ביותר). כאשר המקום התלכלך מאד אפשר להקל ולשטוף את המקום המלוכלך. הטעם הוא שהשו"ע התיר לטאטא את הבית במקום מרוצף ולא התיר לשטוף בית במקום מרוצף מפני שטאטוא נחוץ יותר משטיפת הבית (כמבואר במ"ב ס"ק יז). כמו כן שטיפה במקום שהתלכלך מאד, דינה כטאטוא (שש"כ, כג, הערה כד. ע"ע בשו"ת מחזה אליהו סי' עא). לגבי אופן השטיפה: מותר להשתמש עם מגב. אף שהגומי בולע במקצת אין איסור וכמו ספוג שיש לו בית אחיזה (שש"כ שם, הערה כה). אסור לנגב את המים עם סמרטוט כאשר יש הרבה מים והסמרטוט תירטב מאד, משום החשש שמא יסחוט. אולם כאשר יש מעט מים מותר להשתמש בסמרטוט לייבש ויזהר שלא לסחוט אותו (שש"כ כג, ז). שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם מותר לאחר ששוטפים מקום מלוכלך וגורפים את המים לשים סמרטוט על מגב, ולעבור על המקום ולייבש אותו. הגר"א נבנצל השיב לי שאסור משום חשש סחיטה. לעומת זאת הגר"ד ליאור אמר לי שמותר. שאלתי אם צריך להקפיד לעבור בעדינות. והשיב שלא צריך, רק שלא יעשה בכח. 2. ישנם פוסקים שחששו במגבונים לחים לאיסור סחיטה. לדעתם יש מים בלועים לא רק על גבי המגבון אלא בתוכו ועל ידי לחיצה המים נסחטים. כך ביררו על ידי מומחים. יש שחששו שזה פסיק רישא שיהיה סחיטה (כלומר שבוודאות ייסחט). יש שכתבו שגם אם זה לא פסיק רישא, זה לא נקרא 'אין מתכוון' שהרי נוח לאדם שהמים ייצאו לטובת הניקוי. בין המחמירים - חוט שני (ח"ב, עמ' רט), שבט הלוי (ח"ח סי' נט, ושוב ח"י סי' נח, ע"ש שצידד להתיר לקנח תינוק בנחת, ולבסוף העירו לתשומת ליבו שהמגבונים מאד רטובים וקשה למסור עניין זה לנשים ולהמונים), אורחות שבת, (ח"א יג, מו, ובירורי הלכה שבסוף הספר סי' ז). אולם הרבה פוסקים התירו להשתמש במגבונים לחים בשבת. הסברות העיקריות להקל הם: א. אין סחיטה ניכרת לעין בשימוש במגבונים. הגר"א וייס שליט"א ערך בדיקות רבות במגבונים המצויים כיום בשוק ואין ניכר הבדל כלל בכמות הנוזלים המופרשת מן המגבון בין ניגוב קל לניגוב רגיל אף שהניגוב נעשה בלחץ מסויים (שו"ת מנחת אשר ח"א, סימן יד אות א, מנוחת אהבה, ח"ב, פרק יב, הע' 20). ב. אין איסור סחיטה כי המים הולכים לאיבוד והתורה לא אסרה מלאכות שבת כאשר הדבר נאבד מן העולם מיד, כעין דברי החתם סופר שאין חייבים על מלאכת בישול כאשר מדליקים נר מוצק שהופך לנוזל (מנחת אשר, שם אות ג). ג. אין איסור מלאכת מפרק כאשר המים הולכים לאיבוד מיד (הגרש"ז, כמובא בשש"כ יד, הערה צט, חזון עובדיה ח"ד, עמ' קנה). סברא זו דומה לסברא הקודמת, אלא שלעיל הסברא היתה בכל מלאכות שבת, וכאן מצד מלאכת מפרק שלא שייך כאשר המים הולכים לאיבוד (ראה מנחת אשר שם). ד. אף אם נניח שיוצא לפעמים מעט נוזלים מהמגבון אין זה פסיק רישא, ועוד שאין לזה משמעות ותועלת, ועל כן אין בזה פסיק רישא כלל (מנת אשר שם, סי' טו אות ג). ה. אפילו אם היה סחיטה לא מדובר באיסור תורה אלא באיסור דרבנן. זאת משום שלא מדובר בגידולי קרקע אלא בחומר סינטטי (אף אם יש שם חומרים אורגניים הולכים אחרי הרוב שאינם גידולי קרקע). ועוד שבשו"ת הר צבי כתב לגבי נייר שדינו כשלקות כיון שאינו עומד לסחיטה ואין איסורו אלא דרבנן, (ועל כן לא שייך לחוש בו שמא יסחוט כיון שזה כגזירה לגזירה, כמו כן המגבונים עשויים מחומר שספיגתו מועטת על מנת שיטפח המשקה על פניהם ונחשב כדבר שאינו עומד לסחיטה, ועל כן גם בהם אין לגזור שמא יסחוט משום שזה גזירה לגזירה) (מנחת אשר שם, סי' טז). ולדעת רש"י אין איסור סוחט מהתורה כיון שהמים לא גדלים בנייר (מנוחת אהבה שם). ועוד שהרבה פוסקים כתבו שאין איסור תורה בחצי שיעור במלאכת שבת (חזון עובדיה שם). ו. אפילו אם נניח שיש כאן פסיק רישא מדובר בפסיק רישא בתרי דרבנן שיש להתיר (חזון עובדיה (עמ' קנד). ז. קטן נחשב כחולה שאין בו סכנה לעניינים הנצרכים לבריאותו (ראה חזון עובדיה, שם). בין המקילים הם האגרות משה (והתיר אפילו לנגב שולחן בנייר ספוג במים אם אינו מתכוון לסחוט ואינו פסיק רישא, כמבואר באגרות משה או"ח, ח"ב, סי' ע. וראה דברי בנו הגר"ד פיינשטיין בספר ודברת בם סי' קי), הגרש"ז (אף שיש שטענו שחזר בו, העיד הגר"י נויברט לגר"א וייס שליט"א שסמוך לפטירתו התיר, וכן העיד נכדו הגר"ח גולדברג בקובץ אור השבת), חזון עובדיה (ח"ד, עמ' קמח), וכתב שיש ליזהר לנגב בנחת ולא לדחוק המגבונים בחזקה. (ומשמע שמה שכתב להקל זה לצורך ניקוי תינוקות, אבל לצורך אחר משמע שלא פשוט לו להתיר ע"ש). מנוחת אהבה (שם, וכתב שינגב בנחת באופן שלא יהיה מוכרח לסחוט), מנחת אשר (ח"א סי' יד-יז). התיר בצורה רגילה כל עוד שלא ממש לוחץ בחזקה). והניף ידו שנית במנחת אשר ח"ב, סי' לג), ברבבות אפרים (ח"ו, קצד, ג), כתב שלפי האגרות משה התירו בכל סוגי המגבונים, ושמותר לקחת 'נעפקין' (מפית) רטוב קצת ולנקות שולחן, רק שלא ידחוק את ה'נעפקין' שלא יסחוט. למעשה המנהג להקל ולהשתמש במגבונים בשבת לניקוי תינוקות. לגבי ניקוי שולחן במגבונים המיועדים לכך, לכאורה יש מקום להחמיר יותר משום שמעבר למחלוקת הגדולה הנ"ל, כאן אין את הסברא שהקילו בצורכי קטן. ועוד שיתכן שיש יותר חשש סחיטה במגבונים אלו (צריך בדיקה יסודית אם מגבונים אלו שונים ממגבונים לניקוי הגוף). ועוד יתכן שיש יותר חשש לחיצה בחזקה בניקוי שולחן. שאלתי את הרה"ג ר' בנימין בייניש, חתנו של הגר"א וייס, האם הגר"א וייס מתיר להשתמש במגבונים אף למבוגרים או רק לילדים קטנים. וכן האם מותר לדעת הגר"א וייס להשתמש במגבונים אף לניקוי שולחן. והשיב שלדעת הגר"א וייס שניהם מותרים (לשימוש במגבונים למבוגרים וכן לניקוי שולחן). למעשה ניתן להקל ולהשתמש במגבונים לחים אף לשימוש למבוגרים. יש לציין שמצוי שיש על השולחן שעוונית (מפת פלסטיק עבה) ובאופן פשוט אסור לשפשף שעוונית כפי שאסרו לשפשף עור (ראה שש"כ יב, מה, ושם פרק טו, הערה כה). אולם הגר"ד ליאור שליט"א אמר לי שמותר לנקות שולחן עם מגבון לח, ואף מותר לשפשף שעוונית ואינו דומה לעור, משום שבשעוונית הלכלוך הוא חיצוני. 3. לגבי העמדת הרשת - מבואר במשנה ברורה (שטו ס"ק ו) שמותר אפילו לפרוס וילון במקום הדלת כאשר בדעתו להשאירו במקומו, ומחברו רק בקצהו העליון. אמנם החזון איש (נב, ס"ק יג) סבור שאינו מותר אלא בוילון שדרכו לתלות ולסלקו (ובאופן זה מותר אפילו אם קובעו גם למטה), אבל אם תולה בקביעות אסור אפילו אם רק תולה למעלה. על כל פנים כאשר תולים רשת פינג פונג רק למשחקים הקרובים על דעת להוריד מותר לתלותו אף לחזון איש. לגבי הברגת העמוד שעליו תולים את הרשת לכאורה אם מבריגים ומפרקים אותו כל הזמן, ולא קובעים אותו שם לזמן רב זה דומה להברגת כיסוי הכלים שמותר (ראה משנה ברורה, שיג, ס"ק מה). ראה גם שש"כ (טז, הערה נט) לגבי לגו. וכעין זה כתב לי הגר"ש הירש. עוד כתב לי יש ששולחנות מחוברים לקרקע דינם כקרקע ובזה אסור בכל אופן (אפילו להעמיד את הרשת בלבד), ואינו דומה לוילון שהוא מתנדנד. ועיין במה שכתב הגר"ש הירש בקונטרס 'חידושים על מסכת שבת' בפרק 'גדרי מלאכת בונה ומכה בפטיש', שהרחיב בכל זה. וזאת תשובה שכתב לי הגאון רב יוסף צבי רימון בעניין הרכבת רשת פינג פונג בשבת: שלום הרב קירש, רשת פינג פונג שלום רב! יש לדון בנוגע להתקנה, ולהעיר גם בנוגע למשחק. בנוגע להתקנת הרשת, עיין בדברי המג"א (שיג סק יב) והט"ז (סק ז) , שמותר לכסות כלי במכסה המתברג אף אם זה תקוע בחוזק. מפני שעיקר תשמישו ע"י פירוק תמידי. הגר"ז(שיג סעיך כא) הבין שהעיקר אם רגילים לפרקו תמיד, ונקט שאם אינו עשוי לפרקו באותו יום אסור מדרבנן. החזון איש(נ סק ט) כותה שיסוד ההיתר הוא שלא נידונים כמאוחדים, אך כלי אחר של פרקים יד בו מלאכת בונה אף אם דרך לפרקו תמיד. כמו כן יש לדון בהברגה זו ובמהותה. עיין בשו"ע סימן שיג(ו) שישנו חילוק בין חיבור מהודק לבין תקיעה גמורה. שתקיעה אסורה מהתורה. וחיבור מהודק נאסר מדרבנן. ואין הגדרה ברורה בדבר. אלא שנראה שאם צריך להשקיע מאמץ בפירוק נחשב להרכבה מהודקת, ואם ניתן להפריד בקלות נחשב להרכבה רפויה שמותרת לגמרי. ועין עוד בטור(שיג) שנחלק עם מהרם בדין הרכבת כוס של פרקים. שמהר"ם אסר להרכיב והטור התיר. הט"ז(והמשנ"ב שם) שם מבאר שמדובר בהרכבה רפויה, ומהרם אסר משום שהדרך היתה להרכיב בהידוק. והטור סבר שאין לגזור גזרה לגזרה, והשו"ע פסק בסתם כדעת הטור להקל ובשם י"א הביא את דעת מהרם. לעומת זאת החזו"א(נ סק י) והגר"ז הנ"ל הבינו שהמחלוקת היא בהרכבה מהודקת. והטור התיר במקום שאין כלל חשש לתקיעה. ונמצא שלדעת הט"ז והמשנ"ב נראה יותר לאסור הרכבה מהודקת אף ללא חשש של תקיעה, ולדעת החזון איש אליבא דהטור יש מקום להקל. ועיין במשנ"ב(שיג סק מה) מחלוקת מג"א והט"ז האם בורג מהודק אסור מהתורה או מדרבנן שלמג"א אסור מה"ת ולט"ז מדרבנן. (עיין שם בשער הציון סק לב). בנידון השאלה יש להסתפק אם מוגדר כמהודק או כרפוי, ונראה שיש לחשוש שנחשב למהודק, ובנוסף יש לדבר קיום ולכן נראה יותר להחמיר. על אף שמדברי החזו"א והגר"ז הנ"ל ניתן ללמוד להקל. כמו כן ניתן לדון מצד מכה בפטיש. על פי הגמרא שבת(מח) לגבי מוכין של כר שאסור להחזיר חדשים, משום תיקון כלי. ומכך למדנו שאסור לעשות הרכבה חדשה בכלי. אף אם אין חשש של בנין והידוק. אך בפעם השניה מותר. ולכן, נראה בפשטות שבפעם הראשונה יהיה אסור. אמנם בספר ארחות שבת(א עמוד רצב הערה קב) רוצים לומר שבדבר שרגילים להכניס ולהוציא שיהיה מותר אף בפעם הראשונה. שהרכבה הראשונה לא מחדשת יותר מהשניה. ולפי דבריהם אפשר שלא ייאסר אף בפעם הראשונה. ולמעשה יש להרכיב לפני שבת לצאת מכל חשש. ולמעשה: אם רגילים להרכיב ולהוציא, נראה שהדבר מותר. אולם בהרכבה אחת קבועה, יש להחמיר. בהצלחה עכ"ד הגאון רב יוסף צבי רימון. בברכה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il