שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • ברית

מי יכול להיות סנדק?

undefined

הרב דניאל קירש

כ תמוז תשפ"ב
שאלה
מי יכול להיות סנדק בברית מילה האם אותו אחד חייב להיות נשוי או לא
תשובה
שלום וברכה, הסנדק משפיע על הילד להיכנס לקדושה. על כן ראוי לבחור לסנדק אדם היותר טוב וצדיק (רמ"א סי' רסד סע' א). אולם משום דרך ארץ וכיבוד הורים נכון לכבד קודם את הסבים בסנקדאות אפילו לפני תלמיד חכם גדול בתורה, אלא אם כן הסבים בוודאות אינם מקפידים. זכות המצווה והכרת הטוב ודאי תשפיע על הילד לטובה לא פחות מאשר לכבד את גדולי הדור. נוהגים שלא לכבד אדם אחד בסנדקאות של שני ילדים במשפחה אחת, על מנת לחלק את הזכות והשכר לאנשים שונים, וכן משום טעמים נוספים על פי הסוד (רמ"א רסה, יא, ערוך השולחן סעיף לד, הרב מרדכי אליהו). ויש שלא חששו לזה ומכבדים אדם אחד אפילו כמה פעמים (הרצי"ה קוק, יחוה דעת ג, עז). אין מניעה לתת לאדם שלא נשוי אם הוא צדיק. מקורות והרחבה: חשיבות הסנדק: זה לשון הרמ"א (רסד, א): "ויש לאדם לחזור ולהדר אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק (א"ז)". וביאר תלמידו הלבוש (ס"א): "ויש לאדם להדר ולחזור אחר מוהל ובעל ברית היותר טוב וצדיק, שיכוונו במילתו כוונה מובחרת ומעולה, ויגרום שגם הולד יהיה כמותם". ובערוך השולחן (סע' יא) כתב: "שאע"פ שבמעשה המצוה כל אפי שוים מ"מ ההכנה להמצוה והמחשבה הטהורה והכוונה הנאותה הם עניינים גדולים להמצוה ומועילים הרבה להתינוק שיכנס יותר לקדושה". אדם גדול או סבא? בספר מילה שלמה (עמ' תקצג) הביא מספר ברית יצחק (הלכות עמ' קיב) מדברי הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שראוי לתת לסבא (אבי האב או אבי האם) גם כשאפשר לכבד אחד מגדולי הדור, כי יש בזה הכרת הטוב וזכות פעולה זו משרישה מידות טובות בנפש הנימול ואם כן יוצא הנימול נשכר". עוד הביא שם בספר מילה שלמה: "וכן מרן הגרשז"א זצ"ל לא רצה לקבל סנדקאות כאשר הסבים של התינוק עדיין לא נתכבדו בה (הליכות שלמה על מילה כת"י)". ובספר כל משאלותיך (עמ' שפח) מובא שנשאל הגרח"ק: "אם אביו אינו מקפיד אם לא יתן לו את הסנדק, למי יתן לאביו או לאדם גדול? והשיב הגרח"ק: "אם אביו היה מקפיד אב קודם, אבל כיון שאינו מקפיד, הרי בשו"ע יו"ד סי' רסד כתוב לתת לאדם גדול, וזה עדיף". כאשר ביקשו ממרן הגר"א שפירא זצ"ל ראש ישיבת מרכז הרב להיות סנדק הוא בירר אם הסבים רוצים להיות סנדק. כאשר השיבו שההורים אינם מקפידים הוא בירר יותר ושאל אם אולי הם באמת רוצים אלא שלא נעים להם וכו. כך בירר עד שידע בוודאות שאינם מקפידים ורק אז נאות לקבל את הסנדקאות (מפי הג"ר שלמה הירש). במקרה של בעלי תשובה שהסבא חילוני מסר לי הג"ר שמואל אליהו שליט"א בשם אביו מרן הגר"מ אליהו זצ"ל שבכל זאת יש לכבד את הסבא בסנדקאות משום כיבוד הורים. וראה עוד מה שכתב בעניין זה בספר מילה שלמה (שם). כיבוד אדם אחד להיות סנדק פעמיים במשפחה אחת: כתב הרמ"א (רסה יא) "ויפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת (מהרי"ל בשם ר"פ) ולכן נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד כדאמרינן גבי קטורת חדשים לקטורת (שם בשם ר"פ)". אולם בביאור הגר"א (ס"ק מו) הקשה על דבריו וכתב: "דבריו אין להם שחר, שאם כן מה טעם לא הקפידו אלא מאדם אחד דוקא, ולדבריו לא יהיה אדם אחד סנדק ב' פעמים לעולם. ולעולם לא ראינו סנדק מתעשר. אלא המנהג הוא על פי צוואת רבי יהודה החסיד סימן מ' עכ"ל". בערוך השולחן (סע' לד) כתב שגם הרמ"א מודה שעיקר הטעם הוא על פי הקבלה וז"ל: "ולבי אומר לי דעיקר העניין הוא מהדברים הנעלמים דמצינו לר"י החסיד בצוואותיו שלא יתן לאחד סנדק לשני בניו אא"כ מת אחד מהם עכ"ל וכן ידוע שרבינו פרץ שממנו מקור דין זה היה חכם גדול בחכמת הנסתר וגם רבינו הרמ"א כן והיה להם דבר זה ע"פ סוד אך שבדינים לא יאות להורות מתוך חכמה מסותרת והנגלות לנו ולבנינו לכן עילה מצאו לתלות טעם בקטרת וגם זה אמת ולכן אינו מהראוי לעבור על דברי רבינו הרמ"א [לשון סנדק הוא לשון לע"ז כמ"ש בערוך ערך סנדק שבלשון יון ורומי הוא פטרן ופרקליט ובילקוט תהילים ל"ה נמצא מלת סנדיקות ע"ש]". עניין זה שלא לתת פעמיים סנדקאות לאדם אחד במשפחה כתוב ברמ"א ולא בשולחן ערוך. אולם יש מהספרדים שהחמירו בדבר כדברי הרמ"א (הגר"מ אליהו). ויש שכתבו שאין לחוש כלל לשבת סנדק שתי פעמים או יותר אצל אנשים שונים, ומכל שכן אצל בניו וקרוביו. ושומר מצוה לא ידע דבר רע (יחוה דעת, ג, עז). מו"ר הרצי"ה קוק נהג להיות סנדק פעמיים אצל אותו אדם, והיה מזכיר בעניין זה את דברי הגר"א הנ"ל (בשיפולי הגלימה, עמ' 86). ויש לציין שהגר"א לא כתב שאין למנהג מקום אלא רק השיג על הטעם שכתב הרמ"א, וכתב שהמנהג מבוסס על צוואת רבי יהודה החסיד. אף החזון איש היה לוקח סנדקאות פעמיים באותה משפחה. ואמר שמה שנאמר שלא לתת פעמיים נאמר לאבא ולא לסנדק (כל משאלותיך עמ' שפט). נלע"ד שהחזון איש אמר זאת לרווחא דמילתא ואולי רק כדחייה בעלמא בענוותנותו שלא יהיה כחולק על הרמ"א, שאם היה חושב שזה באמת לא טוב לתת פעמיים, הוא לא היה מקבל פעמיים במשפחה אחת). הגר"ח קנייבסקי לא לקח פעמיים באותה משפחה כי חשש לדברי רבי יהודה החסיד (כל משאלותיך, שם). ראה עוד מקורות בכל זה בספר מילה שלמה (שם) ובספר כל משאלותיך (עמודים שפה-שצא). לגבי השאלה אם סנדק צריך להיות נשוי לא מצאתי התייחסות. היה מקום להשוות למה שכתב הרמ"א (סימן תקפא, א): "וידקדקו לחזר אחר שליח ציבור היותר הגון והיותר גדול בתורה ובמעשים שאפשר למצוא, שיתפלל סליחות וימים נוראים, ושיהא בן שלושים שנים, גם שיהא נשוי (כל בו)". כתב שם המ"ב (ס"ק יב-יג): "שיהא בן שלושים – שאז ראוי בן לוי לעבודה, ותפילה הוא כנגד עבודה. וגם שאז ליבו נשבר ונדכה. שיהא נשוי – דומיא דכהן גדול, שהיו מכינים לו אשה אחרת, ושתהיה לו אשה, לשומרו מן החטא". לכאורה היה מקום לומר שטוב להקפיד בכך גם בסנדק, שהוא דומה למקטיר קטורת (כמבואר ברמ"א, רסה, יא). אולם כתב לי הג"ר שלמה הירש שליט"א שאין מניעה בסנדקאות במי שלא נשוי ובן שלושים וז"ל: "אין אנו יכולים לדמות ולחדש מדעתינו דברים כאלו, גם יש הרבה הבדלים בין תפילה שהיא ממש כנגד עבודה בפרט בראש השנה, לסנדק שהדימוי לקטורת יותר רחוק, ואפילו בשאר תפילות לא החמירו וכל שכן בזה. ועוד שאם היה מעלה בזה כבר היה מובא בספרים כמו אוצר הברית". בברכה!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il