- הלכה
- נטילת ידים בהם ואחריהם
האם צריך ליטול ידיים מכלי ושלוש פעמים לאחר יציאה משירותים?
שאלה
איך צריך ליטול ידיים כשיוצאים מהשירותים. האם מספיק מהברז או צריך כלי? האם נוטלים לסירוגין או כל צד בנפרד?
תשובה
שלום וברכה,
מעיקר הדין היוצא מבית הכסא לא צריך נטילה עם כלי ולא צריך נטילה שלש פעמים אלא די לשטוף את הידיים (ראה מ"ב סי' ד, ס"ק לט). לדעת חלק מהפוסקים ראוי ליטול את הידיים שלש פעמים לסירוגין על מנת להסיר את הרוח רעה אבל אין צורך בכלי (הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו). ויש שכתבו לכתחילה ליטול בכלי שלש פעמים (מנחת יצחק ה, צו). המחמיר בזה תבוא עליו ברכה, אבל מעיקר הדין כאמור, די בשטיפת הידיים בלבד.
מקורות והרחבה:
כתב המשנה ברורה (ד, לט): "ובספר היכל הקודש מחמיר ביוצא מבית הכסא שלוש פעמים, ובמגן אברהם סימן ז' סתר דבריו". בשו"ת מנחת אשר קורונה (סי' כד) כתב שלפי שיטת ההיכל קודש צריך כלי לנטילה זו, משום שלדעת ההיכל קודש היוצא מבית הכסא שורה עליו רוח רעה וצריך נטילת ידיים כמו נטילה של שחרית. ולדעת החולקים על ההיכל קודש לא צריך כלי והא בהא תליא. אם צריך שלש פעמים – צריך כלי. אם אין צריך נטילה שלש פעמים – אין צריך כלי.
אולם מצינו בדברי חלק מהפוסקים שהצריכו נטילה שלש פעמים ולא הצריכו כלי וכמו כן מצינו סברה הפוכה בקצת מהפוסקים שיש להחמיר בכלי יותר מנטילה שלש פעמים כדלקמן.
הרבה מהפוסקים הספרדים הצריכו נטילה שלש פעמים ולא הצריכו כלי. כך היה מנהגו של הגר"ע יוסף זצ"ל. וזה לשון בנו הרב דוד יוסף בספרו 'ארחות מרן' (א, יג): "בנטילת ידים אחר צאתו מבית הכסא מעולם לא היה נוטל מתוך כלי אלא היה פותח את הברז ונוטל ידיו עד הפרק מהמים היוצאים ומכל מקום היה מחמיר ליטול ידיו שלש פעמים לסירוגין אף על פי שמעיקר הדין אין צריך ליטול שלש פעמים לסירוגין ובשיעור רביעית כמו בנטילת ידים שחרית. ובהערה שם ביאר שלדעת השולחן ערוך לא צריך כלי ולא צריך נטילה שלש פעמים. אלא שאביו הגר"ע יוסף החמיר בנטילה שלש פעמים כמו שכתבו כמה פוסקים, וביניהם הבן איש חי (ש"א תולדות טז).
בשו"ת שמע שלמה (ח"ב סי' א-ד) האריך בסוגיא זו וכתב שצריך כלי על מנת שייחשב נטילה. עוד כתב שיש מקום לומר שאף המגן אברהם (והמשנה ברורה בעקבותיו) שחלק על ההיכל קודש ולא הצריך נטילה שלש פעמים יסכים שצריך כלי. השיב על דבריו הגר"מ מאזוז שליט"א (מובא בספר שמע שלמה שם), וביאר בדברי הפוסקים שלא צריך כלי. וציין שאביו הגאון הרב מצליח מאזוז זצ"ל לא היה נוטל עם כלי. והוסיף הגר"מ מאזוז שלא ראה בחו"ל אפילו אחד חסיד או מתחסד שהקפיד ליטול מן הכלי. וכן השיבו על דברי השמע שלמה - הראשון לציון הגר"י יוסף, והגר"ד יוסף כמובא בספר ארחות מרן (שם).
בשו"ת אור לציון (חלק ב פרק א, אות טו) כתב שהיוצא מבית הכסא אינו צריך נטילת ידים בכלי, אולם לכתחילה טוב שיטול בכלי, ומכל מקום צריך ליטול את הידים שלש פעמים לסירוגין. עכ"ד. הגר"מ מאזוז (שם) מסר בשם תלמיד מובהק של האור לציון שהרב בן ציון אבא שאול מעולם לא נטל את ידיו עם נטלה אף שהיה לידו נטלה. וכנראה כתב שטוב להחמיר רק משום שראה שנוהגים להחמיר כיום בישיבות בעקבות פרסום מנהגי החזון איש. ובאמת אין ללמוד מהנהגות אלו משום שהחזון איש לעצמו נהג כך ולא להורות הלכה לאחרים ע"ש. ראה שם בשמע שלמה תגובת הגר"ש עמאר.
הגר"מ אליהו בשו"ת הרב הראשי החדש (חלק א פרק א סימן כב) כתב (בתשובה שנכתבה לפני הפולמוס הנ"ל המובא בשו"ת שמע שלמה) שאין צורך בנטילה בכלי ביציאה מבית הכסא, ושכך דעת החיד"א, ובן איש חי. ומוסרים תלמידיו שכן נהג הגר"מ אליהו זצ"ל בעצמו ליטול מברז שלש פעמים לסירוגין ללא נטלה. ומסר לי תלמידו הרב אביעד כלף: "שאלתי את מרן הרב אליהו זצ״ל ואמר לי שאפילו אין מידת חסידות לנטול עם נטלה ביציאה מבית הכסא , אבל יש להקפיד על סירוגין".
ראה עוד בכף החיים (סי' ד, ס"ק סא) ובהליכות שלמה תפילה (כ, כה) ופסקי תשובות (סי' ד, סעיף יח, אות א).
בברכה
נטילת ידיים אחרי שירותים
כולל הלכה בית אל | כ"ה אדר א' תשע"ט
נטילת ידיים בשירותים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה תשרי תשס"ד
לברך אשר יצר ללא נטילת ידיים
הרב יוסף אפריון | ה מרחשון תשע"ה
נטילת ידיים לאחר שירותים או סעודה
הרב יצחק גרינבלט | ז אב תשע"ג
הרב דניאל קירש
הרב דניאל קירש בוגר ישיבת מרכז הרב. כיום רב ומשיב ביישוב קדומים.
מדוע מבטלים חמץ פעמיים בלילה וביום?
ו ניסן תשפ"ב
טיול ואכילה במסעדה בשנת אבל
י"א ניסן תשפ"ב
בליעת כלים בימינו, גודל כזית, תוקף מכירת חמץ
ו ניסן תשפ"ב
הפרשת חלה בברכה ממצות יד
ד ניסן תשפ"ב

הכשרת כלי זכוכית לפסח
הרב עזריה אריאל |

חדר ייחוד - מה עושים שם?
הרה"ג יעקב אריאל | א אדר ב' תשס"ג

אזכרה בחודש ניסן
הרה"ג דוב ליאור | י אדר תש"ע
הכשרת מנגל לפסח
הרב יוסף אפריון | י"א אייר תשע"ו
