תודה רבה לכבוד הרב, מצטער שלא כתבתי ברור. יש עור שמכסה את העין בזמן שעפעפיים סגורות. לעור הזה התכוונתי : כאשר עפעפיים פתוחות יש קפלים בעור הזה ואם מתעמצים לפתוח את העין "ביותר" כלשון הגמרא, יוצרים לחץ על הקפלים האלו. הגמרא אומרת שהלחץ הזה פוסל את הטבילה. אבל פתחית עין לא "ביותר" כלומר ללא לחץ אינה פוסלת למרות שהקפלים עדיין נוצרים. לפי הסבר כזה גם אם עפעף התנפח ויש קפלים בעור מכסה את העין גם כאשר העפעף סגור הטבילה כשרה כל עוד העפעף רפוי לעומת זאת את העור שנמצא תמיד בין עין לבין גבה לא הבנתי איך אפשר לכסות ע"י פתיחת עין. תודה רבה

שלום וברכה וחנוכה שמח! מצאתי כדבריך בספר 'בדי השולחן' יו"ד סי' קצח ס"ק רצב: "ואל תפתחם ביותר - שמתהווים על ידי זה קמטים למעלה מעיניה והמים נמנעים מלבוא שמה". כלומר, הנושא אינו היצמדות העפעף למה שמעליו אלא יצירת קפלים בעפעף. הוא מציין שמקורו בערוך השולחן (סי' קצח סעיף פו), אולם מלשונו שם איני רואה הוכחה לפירוש זה דווקא.