בסד שלום כבוד הרב, שמי יעל, בת 22 אני כבר כמה שנים מוטרדת מאוד מסוגיה מסויימת ועכשיו לפני יום כיפור הייתי רוצה לפתור אותה אז ברשותי 2 שאלות השאלה הראשונה, יש מישהי שפגעתי בה מאוד כשהייתי בכיתה ה׳. אני מתביישת אפילו לחשוב על זה, הבכתי אותה בציבור ברמות כואבות, אני רוצה לבקש סליחה אבל אני מצד שני לא רוצה להזכיר לה את זה ולגרום לה אבל כפול! אם היא כבר שכחה או הדחיקה ואני רק אזכיר לה את זה? אני לא יודעת כיצד לפעול.. השאלה השניה מתקשרת לאותו הדבר, אני רואה הרבה סרטונים על חוויות של אחרי המוות בעמוד של הידברות וכולם מציינים של חוויה של ממש לחיות ולחוש את הבושה והפגיעה שגרמנו לאנשים במהלך חיינו, רציתי לשאול האם יש דרך למנוע את זה? אם נבקש סליחה ונצום ביום הכיפורים זה ימחק לנו ולא נצטרך לעבור את זה שוב למעלה ולכאוב את זה?

בס"ד שלום רב, מחילה על העיכוב במענה. תשובה אפשר לעשות תמיד. כיון שאינני מכיר בדיוק את המקרה קשה לענות, ובכל זאת אתן קווים מנחים. תשובה מורכבת מעזיבת החטא, חרטה וידוי וקבלה לעתיד. ונראה שכל אלו כבר עשית ועושה. אך בבין אדם לחבירו צריך ממש לפייס. אם מנסים כראוי והשני לא מתפייס אזי אין על המבקש סליחה עוון. למעשה, אם נראה לך שהחברה עוד לא סלחה, נסי לבקש סליחה. אפשר בכתב, אפשר דרך חברה שלישית, הטוב ביותר כמובן הוא לבקש סליחה פנים אל פנים. יתכן שזה יצירת אותה בתחילה אך מן הסתם גם ירפא במידת מה את הכאב שחשה. לגבי החלק השני, אינני מבין בתחום זה של אחר המוות וכו' אך לימדונו רבותינו הגדולה תשובה שמוחקת את העבר ממש. ומן הסתם אם נעשית התשובה כראוי באהבה ויראה אזי גם התחושות הללו לא יהיו. כל טוב סלה