שלום וברכה! מה מברכים על במבה? אשמח למקורות ולסברות העומדות מאחורי הפסיקה.. תודה רבה!

שלום וברכה, מברכים על במבה שהכל נהיה בדברו לכל הדעות. בעבר היה פולמוס גדול בדבר. רוב הפוסקים הורו לברך עליו שהכל. ואף שהיה עשוי רובו מתירס, מכיון שהתירס השתנה מצורתו ומהותו המקורית הורו הפוסקים שברכתו שהכל. ויש שפסקו שצריך לברך האדמה על הבמבה משום שהוא נעשה מזן מיוחד של תירס שמגדלים אותו לשם כך. היום (על כל פנים במבה של חברת אוסם) ניתן לראות ברכיבים שהרוב אינו עשוי מתירס אלא מבוטנים טחונים וברכתו שהכל. (אף שברכת בוטנים האדמה, מכל מקום כיון שנטחנו הבוטנים והשתנו מצורתם, יש לברך שהכל). מקורות והרחבה: אף כאשר הבמבה היה עשוי ברובו מהתירס רוב הפוסקים הורו לברך עליו שהכל. כך כתב בספר ברכת ה' (ח"ג, פ"ז, לו). וביאר שאף לדעת השולחן ערוך שמברכים העץ על תמרים שמיעכן, שונה הבמבה שהשתנה במהותו מצורתו הטבעית. וכן פסק הגר"מ מאזוז (ראה מ"ב איש מצליח סי' רח, הערה 2), ולמדו כן מדין פת דוחן שברכתו שהכל. וכן כתב הג"ר דב ליאור (דבר חברון סי' קפה), משום שלא ניכר ממה הוא עשוי, וכן כתב בספר הליכות ברכות (עמ' ל), וכן כתב הגר"ד יוסף בהלכה ברורה (ח"י, אוצרות יוסף, סי' י), והסכים איתו אביו הגרע"י בהסכמה לספר. וכן פסק הג"ר יעקב אריאל, וכן כתב בספר וזאת הברכה. אולם דעת הראשון לציון הגר"י יוסף (עין יצחק ח"ב עמ' תקעג, ושו"ת הראשון לציון, ח"א סי' יח) שברכת הבמבה האדמה, משום שהוא נעשה מזן מיוחד של תירס שעשוי לשם כך. וציין שביקר במפעל וראה שהתירס לא נהפך לעיסה אלא נשאר גרגירים דקים ושייך לומר על התירס שבמילתייהו קיימי (הוא עומד בצורתו המקורית). והעיד הגר"י יוסף שאביו הגרע"י הסכים איתו בכתב ובעל פה, ושאביו אף עשה מעשה רב ובירך האדמה על במבה ברבים. וכתב הגר"י יוסף שאף הגרי"ש אלישיב הורה לברך האדמה על במבה. וראה בספר מעין אומר (ח"א, י, לג) שאחר שיצאו שמועות שהגרע"י חזר בו ופסק לברך שהכל על במבה שאלו את הגרע"י כמה פעמים, ובכל פעם הורה לברך האדמה. בספר הליכות ברכות (שם) השיב לתשובת הגר"י יוסף. וכתב שלש נימוקים לברך על במבה שהכל: א. לא ניכר על הבמבה כלל שנעשה מפרי או ירק, הרי שאין עליו שם פרי. ב. מכיון שבפועל השתנה הצורה הטעם והשם, ברכתו שהכל אף שלא נעשית עיסה. ג. לפי מה שבדק במפעל אכן הבמבה נעשית כעיסה במהלך הייצור. טענה רביעית אמר לי ידידי הרה"ג שמואל פרבשטיין שליט"א: מה שכתב הגר"י יוסף שברכת הבמבה האדמה משום שנעשה מזן מיוחד של תירס שרוב גידולו נעשה לשם ייצור במבה, זה נכון רק אם נלך לפי הזן המיוחד הזה של התירס. אולם אם נלך אחר כלל המין של תירס, הרי שהתירס בכללותו לא ניטע לשם כך. ובספר וזאת הברכה (בירור הלכה סי יח, יז, עמ' 253) הביא בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב שלא הולכים אחר המין המסוים הזה אלא אחר כלל המין. עכ"ד. (יש לעיין שלכאורה הגרי"ש אלישיב סותר דברי עצמו שמצד אחד פסק שהולכים אחר המין בכללו ולא אחר הזן הפרטי כאמור, ומאידך הגר"י יוסף הביא בשמו שברכת הבמבה האדמה, ויש ליישב בכמה אופנים ואכמ"ל). על כל פנים, היום יש לברך ברכת שהכל על במבה לכל הדעות משום שרובו מבוטנים ולא מתירס, והדברים שנכתבו על הבמבה בשעתו יהיו רלוונטיים לדברים אחרים הדומים לו. כל טוב!