שאל את הרב

  • הלכה
  • האם מברכים במקרים שונים

ברכת המזון

undefined

כולל הלכה בית אל

כ"א מרחשון תשפ"ג
שאלה
בס"ד שלום הרב אני עובד בפיצריה, ומדי פעם אני אוכל משולש או שניים באמצע משמרת, ברכת הפיצה היא המוציא, השאלה שלי היא אם אני צריך לברך ברכת המזון כל פעם שאני אוכל משלוש? יש מצב שאני יאכל משלוש ואחרי שעה או שעתיים עוד אחד אז מה לעשות? בכל מקרה בסוף המשמרת אנחנו יושבים לאכול פיצה כל העובדים. אז האם אני יכול לחכות לסוף המשמרת כדי לברך?
תשובה
שלום וברכה, בשאלה זו יש לדון מצד ברכה ראשונה ומצד ברכה אחרונה. לגבי ברכה ראשונה, צריך כמה תנאים בשביל לא לברך ברכה ראשונה בין אכילה לאכילה. 1. כוונה – כשאתה אוכל אתה מתכוון בהמשך היום לאכול עוד פיצה. 2. אין שינוי רשות – אתה לא יוצא מהחנות, או שיש מי שאוכל איתך והוא לא יוצא מהחנות. 3. אין הסיח דעת – לא החליט שאינו רוצה לאכול עוד. לגבי ברכה אחרונה, אם אכל כל צורכו ושבע לכתחילה עד 72 דק' צריך לברך, ובדיעבד כל זמן ששבע מחמת אכילה זו יכול לברך ברכה אחרונה. מומלץ לרכז את כל האכילה בבת אחת ולברך ברכה אחרונה, בשביל לא לשכוח ברכה אחרונה. הרחבות גמרא (ברכות נג ע"ב): עד מתי הוא מברך? עד שיתעכל המזון שבמעיו. וביאר ר' יוחנן ששיעור זה הוא כל זמן שאינו רעב מחמת אכילתו. השו"ע (קפד, ה) פסק כר' יוחנן, שיכול לברך כל זמן שאינו רעב מחמת אכילתו. והוסיף ע"פ תר"י, שאם התחיל להיות רעב אע"פ שלא נתעכל המזון לגמרי, זה נחשב כאילו נתעכל לגמרי. דין זה שייך גם באכילת פירות ושתיית יין (טור). אכילה מרובה מדברי השו"ע עולה שלאחר שיעור זמן זה הפסיד ברכה אחרונה. לגבי ברכה ראשונה נחלקו האחרונים. המג"א (קפד, ט) סובר שהפסיד גם ברכה ראשונה, אך הרבה אחרונים חולקים עליו וסוברים שא"צ לברך ברכה ראשונה כל עוד לא הסיח דעתו מלאכול. המ"ב (קפד, יז) מעיר, במקרה שהסעודה מתארכת כמה שעות ולפעמים יש שיעור עיכול מתחילת האכילה, יכולים לברך ברכמ"ז כיוון שבתוך זמן זה אוכלים ושותים נחשב כסעודה אחת, ודינו כלא נתעכל המזון הראשון. האחרונים ביארו ששיעור "שאינו רעב מחמת אכילתו" הוא 72 דק'. אך בדיעבד אם אף שעברו 72 דק' ועדיין שבע יכול לברך. ואם שהה עד שהתחיל להיות רעב אף שאינו רעב ממש הפסיד את הברכה. (מ"ב שם, יח) אכילה מועטת מ"ב (שם, כ): כל הדיון לעיל הוא רק אם אכל כל צורכו. אך אם אכל ונשאר רעב כיוון שלא היה לא מספיק אוכל, נחלקו האחרונים כיצד לשער כל זמן שאינו רעב כיוון שלא אכל כל שובעו. י"א – משערים כדי הילוך ד' מילין (72 דק'), וי"א – אם אינו יודע לשער אם נתעכל המזון אע"פ שלא עבר זמן של הילוך ד' מילין צריך לאכול עוד כזית פת ואז יברך ברכמ"ז (אם לא הסיח דעתו מלאכול א"צ לברך שוב המוציא). המ"ב מכריע, כשאין לו פת שיכול לברך עד שיעור ד' מילין. בברכה, הרב עדיאל קאפח
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il