איך אומרים בברכת הטלית, 'להתעטף בציצית' עם שווא תחת הבית של 'בציצית' או אם פתח תחת הבית?

שלום וברכה, נחלקו הדעות בדבר כבר מאות שנים. למעשה, בני ספרד נוהגים לומר 'בציצית' עם שווא מתחת לאות ב'. לגבי מנהג האשכנזים - יש שאומרים עם שווא ויש אומרים עם פתח. נראה שהמנהג היותר מקובל אצל בני אשכנז הוא לומר 'בציצית' עם פתח. מקורות והרחבה: כמה פוסקים כתבו לומר בשווא תחת הבית. כך כתבו הלבוש (ח, א), ומשנה ברורה (סי ח, ס"ק י). בשער הציון (ס"ק טו) כתב שכך דעת רוב האחרונים. וכך כתבו בסידור שולחן ערוך הרב, הבן איש חי (בראשית שנה ראשונה, ב), וכף החיים (סי' ח, ס"ק יט). וכן הוא בסידור 'שיח תפילה' לגר"ח קנייבסקי. וכן בכל הסידורים הספרדים כתוב 'בציצית' עם שווא כדעת הבן איש חי וכף החיים. כך הוא בסידורים על פי פסקי הגר"ע יוסף, הגר"מ אליהו, והגר"מ מאזוז. הנימוקים לומר בשווא הם שכך נכון על פי הדקדוק (מהר"מ די לונזאנו, מובא בכף החיים, שם). ועוד שכך נכון על פי הסוד (מהר"ם זכות, מובא בכף החיים שם). הלבוש ביאר שמבחינת הדקדוק ניתן לומר כך או כך. אולם אם אומרים 'בציצית' עם פתח המשמעות היא בציצית המיוחדת והמבוררת, והכוונה הציצית שיש בה תכלת. מכיון שאין לנו תכלת בזמן הזה כתב הלבוש שיש לומר 'בציצית' עם שווא דווקא שלא יאמר שקר. וכן כתב מרן הרב קוק במצות ראיה (ח, ה) מדעת עצמו. ראה בספר פסקי הראי"ה לידידי הרה"ג דוד ווצלר (עמ' 21) שביאר את דעת מרן הרב קוק זצ"ל לגבי התכלת בימינו. הגר"ד ליאור סבור שהיום שמצאנו את התכלת אזי יש לומר 'בציצית' עם פתח, על פי סברת הלבוש הנ"ל. (כידוע רבים חולקים על הגר"ד ליאור בזה וסבורים שעדיין לא מצאנו את התכלת ואכמ"ל). לעומת זאת רבים כתבו שיש לומר 'בציצית' בפתח דווקא. ביניהם הב"ח, שולחן ערוך הרב (ס"ב) (שלא כמו שכתב בסידורו שכתב לומר עם שווא), ערוך השולחן (ס"ג) ועולת ראיה. ובספר פסקי תשובות (ח, הערה 138) כתב שכך מובא בסידור האריז"ל, סידור הגר"א, ארצות החיים להמלבי"ם, כך נהג החזון איש, ועוד. ובספר תשובות והנהגות (ח"א, כא) הביא שהרב מונק תמה על המשנה ברורה שכתב שרוב האחרונים נקטו לומר בשווא. ולא נתקררה דעתו עד שרצה לומר שטעות סופר במשנה ברורה שכתב בשווא וצריך להגיה במשנה ברורה בפתח. התשובות והנהגות כתב על זה שאין לנו להחזיק שזה טעות במשנה ברורה אבל הסכים שהעיקר לומר עם פתח שכך נהגו גדולי עולם ואין לשנות. הנימוקים לומר עם פתח הם שזה מרמז על התכלת, אף כאשר אין תכלת (ב"ח). ועוד שכך נכון על פי הדקדוק (ב"ח). כל טוב!