שלום, תורה רבה על המענה. הרבה מחלוקות בגמרא, אולי הרוב המכריע זה לא כמו שהרב אומר: "ר יוסי הגלילי אומר שאבא שלו הניח תפילין בחול המועד" או "אני ר יוסי הגלילי משבט כך וכך ואנחנו הנחנו תפילין בחול המועד". המחלוקות אמורות להראות ככה. אבל במקום זאת, הם נראות כך: "אני ר יוסי הגלילי פוסק שלא מניחים תפילין בחול המועד כי בפסוק יש אות נוספת במילה מסוימת". בלי שום קשר למסורות. זה רוב הגמרא, אפילו בהלכות שמוזר מאוד אם היו שוכחים אותם, כמו תפילין במועדים. גם לפני לא היו אמורים להיות מסורות, מדוע הם נוצרו? הרי השאלה שלי, אפילו כתבתי את זה בכותרת - איפה הלכה של משה רבינו. לגבי היום לא נוצר שום צורך לפסוק מחדש וגם היום, הדגשתי, שפוסקים בדברים שלא התחדשו, לא על חשמל, טכנולוגיות ולא קשור למוסר גם. דברים שפסוקים כבר. הרבה מאוד הלכות יומיומיות כמו בישול אחר בישול, כזית כביצה, כלי ראשון שני שלישי, כל מיני נוסחים ותוספות, מאות תוספות ותוספים בתפילות, ברכות, סדר ברכות, הרב מאזוז, חזון עובדיה, אפילו הבן שלו אחרי אביו פוסק מה שנראה עכשיו לו, הרי ילקוט יוסף זה של הבן של הרב עובדיה, מנוחת שבת ואהבה, שלחן ערוך, חיי אדם, ערוך השלחן, שלחן ערוך הרב, הרבה פסיקות של הרבנים אוירבך, משנה ברורה, רמב"ם, כף החיים, בן איש חי, הרב שטיינמן, וכו. תכפילו את זה פי כמה כי יש עוד הרבה שהוסיפו הגהות על החיבורים הנ"ל וחלקו עליהם. והיום יש עוד פוסקים חדשים. זה לא מסורות, זה רב שלמד תורה והתחיל לפסוק לפי דעתו. כמעט על כל הלכה, מאורח חיים ועד חושן משפט. לא בגלל מצב בטחוני או כלכלי או רמה רוחנית. הם לא העבירו הלכה, הם פסקו, זה שני דברים שונים. כפי שרואים את זה כבר בתלמוד. כנראה בגלל שפוסקים מעצמם לכן נוצרו כל המסורות האלו. מה שנתבקש מהם זה רק לדעת ולהעביר הלאה. עכשיו יהודי מסתכל על ההר ספרים הזה ולא מבין איפה ההלכה בכלל? אולי נראה לי יותר הגיוני הרמ"א ולא המשנה ברורה? מה יכול לחייב אותי יותר ממישהו אחר אם יש 700 פוסקים? למשל פניני הלכה, אחד החיבורים הנורמליים, שאתה קורא ומבין אבל לא על כל דבר אני מסכים איתו, יש דברים שנראה לי נכון הרמ"א. כמה דוגמאות כבר הבאתי.

שלום (סליחה על העיכוב במתן התשובה, אינני יודע מה גרם לכך) פסיקתם של חכמי ישראל במהלך כל הדורות נבעה ויצא מהתורה. מתוך מסורת של למידה ושינון של הבנה ובירור הגיעו חכמינו במהלך הדורות לחדש הלכות לפי המקום והזמן, בכפוף לכללי הפסיקה. בצורה הכי בולטת ניתן לראות זאת בספרות השו"ת, כיצד הרב עונה על שאלה שנשאלה מתוך בירור מקורות חז"ל ראשונים ואחרונים. כך שפסק ההלכה יהיה מבוסס ומחובר לשרשרת הדורות. גם מה שנראה לחכמי ישראל לפסוק מסברא, הדבר נובע מסברא של תורה שקיימת בהם. יום טוב