שלום הרב. חיפשתי תשובה ברורה בהרבה מקומות ולא מצאתי, אשמח להרחבה ולמקורות כמה שניתן. שאלתי היא, בהשקעה בקופת גמל להשקעה/ פנסיה. היות והמומחים הפיננסיים בהשקעות לטווח ארוך של 20-30 שנה, ממליצים לשים את הכסף במסלול של סיכון מוגבר. דא עקא שאין כיום בשום חברה אפשרות של סיכון גבוה עם חשיפה מנייתית גבוהה בפיקוח הלכתי. אני רוצה לציין כי פער התשואה בין המסלול ההלכתי לסיכון מוגבר לפעמים הוא כמעט פי שתיים, ובטווחים ארוכים מדובר בפער של עשרות אלפי שקלים, ובפנסיה יכול להגיע אף לפער של מאות אלפי שקלים. אני אדם ירא שמים שמקפיד על קלה כחמורה, מעוניין לעשות את רצון ה, ולא מחפש קולות, מצד שני הכי קל זה להחמיר וללכת למסלול הלכה, אבל מי אמר שזה נכון, בפערים כאלו נראה לי שרצון ה שנדע אם זה מותר ולא סתם נחמיר... ויעקב אבינו חזר על פכים קטנים... עיקר החשש שלי במסלול לא כשר הוא הקנייה של אגרות חוב שאינם מפוקחות וא"כ הוי ריבית קצוצה דאורייתא בבעלותי... מצד שני בדקתי כמה רבעונים אחורה בהרכבי נכסים של בתי השקעות ובסיכון המוגבר שהולך בעיקר על רכיב מנייתי, מידי פעם מופיעים גם אגח, באחוזים מאוד מאוד קטנים מסך ההשקעות, ייתכן גם של חברות שנושאות היתר עיסקה אך לא תמיד. בנוסף ייתכן שהם מחזיקים את האגח רק לצורך תקופה קצרה כדי למכור אותו ביוקר ולא לקבל את הריבית שלו... בקיצור: השאלה היא, האם מותר להשקיע גם במסלולים שאינם מפוקחים? מה נכון יותר לעשות באופן כזה? ברוב התשובות שקיבלתי ממקומות שונים אני מרגיש שלא מבינים את המציאות, הן מצד כיצד מתנהלים ההשקעות בבתי השקעות ולא מועיל היתר עסקה לבית העסק עצמו, והן מצד שלא מבינים את הפערים העצומים לאורך שנים (בהתחשב בכל של ריבית דריבית ביחס להשקעות). כאמור לאורך זמן מדובר בפער כספי מאוד משמעותי, מצד שני הוא לא הפסד, אלא מניעת רווח. אשמח לתשובת הרב, ולמקורות בעניין. תודה רבה

שלום וברכה, מעיקר הדין מותר להשקיע את הכסף בתוכניות שאינם תחת פיקוח הלכתי. טוב להדר ולהשקיע את הכסף במה שנקרא 'מסלול הלכה' שיש בו פיקוח על המניות ואגרות החוב שהחברה קונה. זאת משום שבכך יוצאים ידי חשש ריבית ואיסורים אחרים שעלולים להיות בחברות של המניות, כגון חילול שבת (אף שמעיקר הדין מותר מכמה סיבות, לא נוכל לומר שאין חששות). ועוד שנכון להשקיע את הכסף שלנו בחברות שמקדמות את הטוב בעולם ועושות את רצון ה', ובכך אנו מחזקים אותם. למיטב ידיעתי יש חברות שיש להם גמל להשקעה בסיכון מוגבר בהכשר (אלטשולר ואולי עוד). בכל מקרה אם תגיע למסקנה שתוכל להרוויח יותר בצורה משמעותית דווקא בחברות בלי פיקוח הלכתי, אתה רשאי להשקיע את כספך שם אף שאתה (כפי שציינת) אדם ירא שמים שמקפיד על קלה כחמורה ומעוניין לעשות את רצון ה'. בהצלחה רבה! מקורות והרחבה: אדם ששם את כספו בחברת השקעות למעשה ממנה את החברה להיות השליחה שלו לרכוש מניות ואגרות חוב עבורו, (החברה מקבלת על כך עמלות אבל הכסף נשאר ברשות המשקיע). על כן השאלה של מסלול 'כשר' דומה לשאלה של קניית מניות בלי פיקוח (כך עקרונית, אולם ראה לקמן צד חמור שיש בחברה יותר מאשר אדם פרטי שמשקיע). אכן הפוסקים דנו בשאלה זאת, אם מותר לקנות מניות של חברות שמלוות ברבית ומחללות שבת. האגרות משה (אבן העזר, ח"א, סי' ז) כתב שאין איסור לקנות מניות של חברות שעושות מלאכה בשבת. זאת משום שמי שקונה מעט מניות אינו יכול להביע דעה בחברה ואינו נחשב אפילו בעלים במקצת. ואף אם יש יהודים בחברה, אינו נחשב מסייע לעוברי עבירה משום שאם הוא לא יקנה את המניות אחרים יקנו, ואין בזה שום איסור. וכתב האגרות משה שכבר נתפשט המנהג אפילו אצל יראי חטא לקנות מניות מחברות שעושות מלאכה ומסחר בשבת. אולם אם יקנה מניות במדה מרובה עד שיתחשבו בדעתו בניהול החברה הדבר אסור ע"ש. והסכים איתו הגרי"ש אלישיב בקובץ תשובות (ח"ג סי' קכד), וכתב שפשיטא שהבעלים הם אלה שאצלם רוב המניות. וכעין זה כתבו המנחת יצחק (ח"ג, א, כג וגם בח"ז סי' כו), וחוט שני (טבילת כלים עמ' נ). ראה מנחת שלמה (ח"א סי' כח), ומנחת שלמה (תניינא סי' ק אות א) בדעת הגרשז"א, ואכמ"ל. בילקוט יוסף (שבת שו, סע' ד, הלכה יח) כתב שאסור לקנות מניות מחברה של יהודים שידוע שעובדת בשבת משום איסור מסייע בידי עוברי עבירה, אבל מותר לקנות מניות ממי שקנה מניות אלו, משום שהתמורה אינה מגיעה לחברה עצמה אלא לקונים הראשונים. כלומר שהאיסור הוא רק לקנות 'מניות-אימסיות' שהם קודם שנמסרו למסחר כללי בבורסה והרוכשים נחשבים כבעלי החברה. וכתב שהסכים עימו אביו הגרע"י. יש לציין שיש סברא להחמיר בפיקדון שמפקידים בקרן שמשקיעה עבור הרבה אנשים יותר מאשר סתם קניית מניות בצורה פרטית. זאת משום שהקרן קונה מניות בכמות גדולה ולעתים משתתפת בבחירות של החברה ויכולה להחליט או להביע דעה בחברה. וראיתי מובא בשם הגרי"ש אלישיב להקל בזה משום שאין לאדם הפרטי בעצם שום עסק ישיר עם האג"ח אלא רק לקרן, וממילא חלקו בעסק הזה הוא רק לרווח והפסד. וצ"ע בזה. הבעיה גדולה יותר כאשר החברה משקיעה באיגרות חוב, משום שהכסף שלך המופקד בחברת ההשקעות הולך ישירות להלוואה בריבית (מה שאין כן במניות שכאשר אין לאדם שליטה על הנעשה בחברה למעשה הוא לא בעלים של החברה לדעת הפוסקים שהוזכרו למעלה). אולם גם בריבית ישנם כמה סברות להקל. יתכן שיש היתר עיסקה בחברות שהנפיקו את האגרות חוב. ועוד יש מי שכתב שאם יש עכו"ם ששותף בממון אין בו איסור ריבית משום שנאמר 'את כספך' (מהר"ם שיק יו"ד קנח). ויש שכתבו שאם גוי שותף אין איסור משום דין ברירה (שואל ומשיב, ח"ג לא), או משום ביטול ברוב (שו"ת מהרי"א הלוי ח"ב קכד), או משום כל דפריש (שערי צדק יו"ד קכד). במנחת אשר (ח"א, סי' קה) פקפק בסברות האלו אבל רצה להקל מטעם אחר. לדעת המנחת אשר (שם) אין דין חברה בע"מ כדין שותפים שחלים בו דיני תורה, אלא כישות עצמית, ומעיקר הדין אין איסור בכספי החברה בכל איסורי תורה שהם גזרת הכתוב כחמץ בפסח ריבית ושבת. ורק במצוות שכליות כגניבה וגזילה פשוט ששייכות בחברה בע"מ ואסור לה לגנוב ואסור לגנוב ממנה ע"ש. לדבריו אף כאשר אדם בעלים של 'מניות שליטה' מעיקר הדין אין בו איסורים של שבת וריבית, אלא שלכתחילה טוב להחמיר בדבר. [אגב, לפני כמה שנים שאלתי את הגר"א וייס שליט"א מדוע לדעתו יש להטביל כלים היום עם ברכה? הרי הכלים מיוצרים על ידי חברה בע"מ והחברה אינה נחשבת כבעלות של גויי. (אחר כך ראיתי שאכן מובא בספר שיעורי טבילת כלים שיעור טז בשם הגרח"פ שיינברג שאין בעלות ממש לחברה בע"מ ואינו חשוב בבעלות הגוי ויש לחוש ולא לברך). הגר"א וייס השיב לי שהוא כתב על זה תשובה בכ"י שיש לחלק בין ה'גברא' ל'חפצא'. כלומר ה'גברא' - החברה, אין בה איסורי תורה (ועל כן יש מקום לומר שבית מלון שהוא חברה בע"מ לא חייב להטביל את כליו), אבל ה'חפצא', הכלי שמיוצר על ידי חברה בע"מ של גויים חייב טבילה. מסתמא התשובה הנ"ל תתפרסם בהמשך בשו"ת מנחת אשר ח"ד]. יש להוסיף שאם מדובר באגרות חוב של המדינה כבנק ממשלתי יש טעם נוסף להקל. לדעת הגרצ"פ פרנק (יו"ד סי' קכו) אין דיני התורה נוהגים בנכסי מדינה (כעין סברת המנחת אשר לגבי כל חברה בע"מ). וישנם סברות נוספות להקל בהלוואות כאלו. ראה בילקוט יוסף שם, ובמאמר שכתב הראשון לציון הגר"י יוסף בהסכמה לספר ראש יוסף לרב משה יוסף. סוף דבר, מעיקר הדין ניתן להקל ולהשקיע בכל חברה גם ללא פיקוח הלכתי על פי כל הנ"ל. וכך קיבלתי מכמה מורי הוראה. אולם אם אפשר טוב להשקיע בתוכנית שיש עליה פיקוח הלכתי. סיבה אחת היא שטוב לצאת מחששות של ריבית ושאר איסורים. הסברות שהוזכרו לעיל אינם מוסכמות על כל הפוסקים ויש בהם מחלוקות (כמבואר באריכות בקונטרס הנפלא והיסודי 'ריבית וקניית מניות של חברה בע"מ' לג"ר שלמה הירש שליט"א ואכמ"ל). ועוד שנכון לעודד בכסף שלנו חברות טובות שפועלות באופן טוב ומוסרי על פי התורה. כמו כן כאשר קונים מניות מחברות של יהודים שמחללות שבת יש בכך צד מסוים שמחזקים בכך ידי עוברי עבירה (אם כי לא בצורה ישירה). במיוחד יש להקפיד בדבר כאשר לא מדובר על הפרש משמעותי ברווח בין חברה עם פיקוח הלכתי לבין חברה בלי פיקוח הלכתי. ראה דרך שיחה (ח"א עמ' 275), ובתשובות והנהגות (ח"א סי' תתה), ובחלק ב סי' קצה, וסי' תשכד) שצריך לשלם הפרש מועט על כל פנים לקנות מחנויות ששומרות שבת, וכעין זה בענייננו. ישנם כמה הכשרים לתוכניות השקעה, וכל הכשר קבע את הגדרת הכשרות על פי קריטריונים אחרים. להרחבה בעניין השקעות כשרות והקריטריונים השונים - ניתן לראות במאמריו של הרב שלמה אישון ראש מכון כת"ר המתמחה בענינים אלו. יש לציין שישנם עוד הרבה סברות ודיונים בכל זה. להרחבה ניתן לעיין בכל המקורות שהזכרנו ובקונטרס הנ"ל של הג"ר שלמה הירש שהעמיק והרחיב בנושא זה. כל טוב! ריבית וחסכונות בבנק