ידוע עניין צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. אך בכל זאת עניינו הרואות שישנם צדיקים שטוב להם (והרי אין צדיק גמור) וגם רשעים שעושים מעשים טובים ורע להם. ובכלל מה זה רע לו? הרי לכל אחד יש צרות ושמחות. ובאופן כללי יהודי שומר תורה ומצוות ויהודי חילוני וגם גויים חיים היום כולם באותו סגנון חיים. ונראה כאילו אין השגחה כלל. אשמח לתשובה בעניין

כוונת האמירה אינה קביעה קטגורית שלכל צדיק רע ולכל רשע טוב; חלילה. הכוונה היא להפיס דעתו של אדם אשר רואה - ולו לעיתים - שישנו אדם שהוא צדיק (למיצער בעיניו) ורע לו, וישנו אדם שהוא רשע (למיצער בעיניו) וטוב לו. שואל את עצמו הרואה: היתכן? האומנם כך נוהג הקב"ה עם צדיקים, מחד גיסא, ועם רשעים, מאידך גיסא? באה אפוא אימרה זו והבהירה שאכן, פעמים בחשבונו של עולם, הקב"ה רואה לנכון - מסיבות שלרוב אינן ידועות לנו לפרטיהן - להרע עם צדיק בעולם הזה ולהיטיב עם רשע בעולם הזה. כלומר: מדובר באמירה אמונית. אשר לקביעה מה הוא "רע" - המשפט מכוון לעיני המתבונן, שבעיניו הוא סבור שלצדיק רע ולרשע טוב. ואולם אליבא דאמת אכן מובנה באותה אימרה עומק הכוונה, שלא באמת מה שנראה "רע" הוא רע ומה שנראה "טוב" הוא טוב.