שאל את הרב

  • הלכה
  • קריאת שמע וברכותיה

העברת ציצית על העינים במילה וראיתם

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"ט שבט תשפ"ג
שאלה
שלום וברכה, ראיתי שיש מנהג להעביר את הציצית פעמיים על העינים בקריאת פרשת ציצית במילה "וראיתם" ופעם אחת במילה "עיניכם". שאלתי, א. מה המקור למנהג זה. ב. ומדוע מעבירים את הציצית שתי פעמים במילה וראיתם, בעוד שבמילה עיניכם פעם אחת בלבד? ישר כח ותזכו למצוות
תשובה
שלום וברכה. א. המקור לכך מופיע בראשונים וכתב על כך מרן השולחן ערוך (סימן כ"ד סע' ד'): "ומנהג יפה הוא וחבובי מצוה". ובכתבי האריז"ל כתב לעשות כן גם כשאומרים "וראיתם", וכן נוהגים. ב. כן כתב הבן איש חי: "כשיאמר 'וראיתם אותו' יסתכל בציציות שבידו שני פעמים בזא"ז, ואחר כל פעם משתי הפעמים אלו יעבירם ע"ג עיניו. ובעת שמסתכל בהם יכוין מספר עין הוא חמשה הויו"ת וינשקם אח"כ". וחתם את דבריו: "ויש סוד בדבר הזה". מקורות: מרן השו"ע כתב (סי' כ"ד סע' ד): "יש נוהגין להסתכל בציצית כשמגיעים ל'וראיתם אותו' (במדבר טו, לט) וליתן אותם על העינים, ומנהג יפה הוא וחבובי מצוה. והוסיף רבנו הרמ"א: "גם נוהגים קצת, לנשק הציצית בשעה שרואה בם, והכל הוא חיבוב מצוה". ובדרכי משה כתב (סי' כ"ד א') וז"ל: "וראיתי נוהגים לנשק הציצית ולשום על עיניו בשעה שאומר 'וראיתם אותו וזכרתם' והכל כדי לחבב המצוה". גם בהלכות קריאת שמע כתב המחבר (סימן סא סעיף כה): "כשיאמר: וקשרתם לאות על ידך ימשמש בתפילין של יד וכו' וכשיאמר: וראיתם אותו ימשמש בב' ציציות שלפניו". וראה בלבוש שהטעם למשמוש בתפילין, כדי להראות שיש לו אות, עיי"ש. ובפשטות הוא הדין לגבי ציצית, שמראה שבעת שקורא פרשת ציצית הוא מקיים את המצוה בפועל. וידועים דברי השל"ה הקדוש (מס' פסחים פרק נר מצוה ט"ל) שנוהגים לנשק המצוות משום חיבוב מצוה, ולכן שיש נוהגים לנשק בליל פסח המצה והמרור והסוכה וארבעת המינים, וז"ל שם: "ואשרי מי שעובד את השם בשמחה ובטוב לבב ובדביקה וחשיקה וחפיצה". ומטעם זה נהגו לנשק את הטלית לפני העיטוף וכן לפני הקיפול, וז"ל הבא"ח (עוד יוסף חי בראשית ה): "בכל יום כשמוציא הטלית גדול מן הכיס ללובשו, ינשק בתחלה את הציציות של ארבע כנפות ביחד וכו' והוא הדין בעת שפושטו מעליו ומקפלו וכו' וכן יעשה בטלית קטן וכו' וכל זה משום חיבוב מצוה, וכמ"ש השל"ה". וראב בשו"ת הרשב"ש (סימן כו) שנשאל מת"ח שאמר לו "משכיל" אחד: "שאין ראוי להסתכל בציצית בשעת שהוא אומר וראיתם אותו, ולא למשמש בתפילין בשעה שהוא אומר וקשרתם, שא"כ נאמר אף במזוזה ימשמש בה בשעה שהוא אומר וכתבתם", וענה לו הת"ח שיש לחלק בין מצוות בגופו למצוות ביתו ולגבי ציצית הביא מהסבוראים שהמסתכל בציצית אינו בא לידי סימוי עיניים, וברשב"ש אחר שהסכים עמו, הוסיף טעמים לכך שנהגו להסתכל בציצית שהרי בגמ' בפרק התכלת כתבו רז"ל: 'וראיתם אותו וזכרתם', ראיה מביאה לידי זכירה וזכירה מביאה לידי עשיה. והוסיף בשם אביו: "וא"א הרשב"ץ ז"ל מנה מצות ראיה בכלל מצות עשה בספר זוהר הרקיע שלו, א"כ ראויה היא ראיה זו להיות בשעת קריאת וראיתם אותו כדי שיראה ויזכור ומזרזין בשעת המעשה, וכן במשמוש תפילין ק"ו מציץ כדאיתא בפ"ק דשבת כמו שכתבת, ובשעת הקריאה יזכור מה ששכח, ויש לזה הוכחה בפ"ק דיומא גבי כ"ג שהיו אומרים לו אישי כ"ג קרא אתה בפיך שמא שכחת, הרי שהקריאה בפה מזכרת מה ששכח". וסיים "וכל אלו הטעמים לא שייכי במזוזה". מהמקורות הנ"ל, לומדים שעיקר המנהג היה להסתכל בציציות ולמשמשם ולא הוזכר לנשקם אלא שהרמ"א בשם הב"י הוסיף שהמנהג לנשקם כאמור, וכן כתב רבנו האריז"ל (שער הכוונות קריאת שמע דרוש ח): "ובהגיעך אל ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אז תנשק הציציות בפיך ותשימם על גבי העינים שלך. והנה צריך שיהיו שתי ידים אוחזים בציצית על דרך הנזכר לעיל, עד הגיעך אל ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים לעד כמו שיתבאר לקמן בעזרת השם". ואחר כך כתב לנשקם באמירת "ונחמדים לעד". ויניחם מידו". וביתר פירוט כתב הבן איש חי (וארא סעיף כב): "כשיאמר "וראיתם אותו" יסתכל בציציות שבידו שני פעמים בזא"ז, ואחר כל פעם משתי הפעמים אלו יעבירם ע"ג עיניו. ובעת שמסתכל בהם יכוין מספר עין הוא חמשה הויו"ת וינשקם אח"כ. וכן באומרו "ואחרי עיניכם" יעבירם ע"ג עיניו וינשקם, ויש סוד בדבר הזה". ברכת ה' עליכם,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il