שלום וברכה רציתי לדעת-מה היו עושים בבית המקדש כאשר היו 2 כהנים גדולים או יותר (כהן מכהן או כהן שעבר) האם היו 2 מערכות שונות של בגדים, כולל חושן ואפוד שהרי לכאורה הכהן הגדול מחויב ללבוש את בגדי כהן הגדול בכל שעה שנמצא במקדש, והוא נמצא שם רוב שעות היום (כלי מקדש ה, ז) ולכאורה אינו פושט אותם אלא ביציאתו (כלי מקדש ח, י)

לשואל שלום וברכה! 1. האם יש בפועל מצב ששני כהנים עובדים בתור כהן גדול? זוהי מחלוקת תנאים ביומא יב ע"ב - יג ע"א, ולהלכה נפסק שם כדעת רבי יוסי שלאחר שהכהן הגדול חוזר לתפקידו הכהן שהחליף אותו אינו עובד יותר, כדי למנוע קנאה ותחרות. ניתן לשאול את השאלה גם על כהן משוח מלחמה, שלפי הבנה מסוימת בסוגיה ביומא עג ע"א הוא נשאל באורים ותומים בהיותו במלחמה (ועיין שערי היכל שם, מערכה קפו). 2. האם כהן גדול צריך ללבוש את בגדי הכהונה כל הזמן? לשון הרמב"ם שציינת בהלכות כלי המקדש פרק ה הלכה ז: "ובית יהיה לו מוכן במקדש והוא הנקרא לשכת כ"ג, ותפארתו וכבודו שיהיה יושב במקדש כל היום, ולא יצא אלא לביתו בלבד בלילה או שעה או שתים ביום, ויהיה ביתו בירושלים ואינו זז משם". משמעות לשונו "ותפארתו וכבודו" שזוהי המלצה ראויה ולא חיוב. בפועל, יש ראיות שלפחות בתקופות מסוימות בימי בית שני הכהן הגדול בשגרה לא לבש את בגדי הכהונה. וראה מחלוקת על זה בירושלמי בחגיגה פ"ב ה"ד: "ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' יהושע בן לוי: בכל יום כה"ג מתלבש בכליו ובא ומקריב תמיד של שחר, אם יש נדרים ונדבות הוא מקריבן, והולך ואוכל בתוך ביתו ובא ומקריב תמיד של בין הערבים ובא ולן בלשכת פלהדרין. ר' עוקבה בשם ר' יהושע בן לוי: לא היה עושה כן אלא בשבתות ובימים טובים" (וראה בהמשך שם על התוצאה מכך לגבי ריצוי הציץ על הקרבנות שנטמאו). 3. האם יש היתכנות לבגדי כהונה כפולים? עקרונית כן, והדבר לכאורה רצוי, כמו ששנינו בחגיגה פ"ג מ"ח: "כל הכלים שהיו במקדש יש להם שניים ושלישים, שאם נטמאו הראשונים יביאו שניים תחתיהן". לא ברור האם כוונת המשנה בפועל גם לבגדי הכהונה (שנקראו פעמים רבות "כלים", כמו בירושלמי הנ"ל), ומסדר דברי הרמב"ם בהלכות כלי המקדש משמע קצת שלא: הוא מביא הלכה זו בפ"ז הי"ט, אחרי תיאור הפרוכת, ולפני תיאור בגדי הכהונה (הל' כ והפרקים הבאים). לגבי החושן יש שאלה מיוחדת שתלויה בהבנת מהות ה"אורים ותומים". קיימת מחלוקת גדולה האם הם דבר נפרד מאבני החושן, וראה בהרחבה ב'שערי היכל' על מסכת יומא, מערכה לה. לפי שיטת הרמב"ם שהם האבנים בלבד אין מניעה לעשות חושן כפול, ואילו לפי השיטה שהאורים ותומים הם קלף עם כתב שנכתב ע"י הקב"ה וניתן למשה (והיה חסר בבית שני) אי אפשר לעשות אורים ותומים חדשים וכפולים. לדעה זו צריך לומר אחת מן השתיים: או שלא השתמשו במקביל בשמונת הבגדים; או שכאשר משוח מלחמה, למשל, נצרך לאורים ותומים הכהן הגדול עבד בחושן בלי האורים ותומים, כפי שהיה בבית שני.