שלום וברכה, ידוע שאסור לשמוע שירת אישה מההלכה. אך עד כמה רחוק מגיע האיסור? ואם אני שומע שיר מוקלט באוזניות? ואם השירה נעשית עם גבר? ואם השירה לא מעוררת בי שום יצר הרע? ואם כל אלו ביחד?

שלום רב. א. אסור לגבר לשמוע שירת נשים (מגיל בת מצוה). ב. נחלקו הפוסקים האם האיסור חל גם בהקלטה, ורבים כתבו להחמיר. ג. נחלקו הפוסקים האם האיסור חל כאשר הוא אינו מכיר את האשה, ולכתחילה ראוי להחמיר בזה. ד. גם אם מדובר בשירה של אשה עם גבר, יש לאסור (וביחס לזמירות שבת שנהגו לזמר יחד ראה במקורות אות ג'). ה. אף שיש מקלים כאשר יש צירוף של כמה צדדים להקל, מקל מקום המחמיר בזה, קדוש יאמר לו. מקורות והרחבה: א. חז"ל קבעו (ברכות כד.) כי "קול באשה ערוה", היינו שיש איסור לשמוע אשה ששרה מפני שהדבר יכול להביא להרהור, וגם אם הוא לא מכיר אותה ראוי לכתחילה להמנע מכך (ראה טור ושו"ע אעה"ז סי' כ"א, ע"פ הגמ' בסוטה מח., ומ"ב סי' ע"ה סקי"ז), שהרי בשירתה היא חושפת חלק מיופיה הפנימי, ודומה הדבר לגילוי של "טפח באשה ערוה" (ברכות שם ושו"ע או"ח סי' ע"ה סע' ג'). בכלל זה, אסור לאשה לשיר בנוכחות גבר, ואף בנוכחות ילד מגיל 9 ואילך (הליכות בת ישראל פרק ו' הע' א' בשם הגרשז"א זצ"ל), ולשמוע את קולה אסור משעה שהגיע לגיל בת מצוה (אך לברך או לומר ק"ש אסור אף בפני שירה של קטנה, ראה במקורות בתשובה המצורפת למטה מאיזה גיל קולה נאסר לעניין זה, שי"א מגיל 11 וי"א מגיל 6 וי"א מגיל 3). ב. יש אומרים, שאין להגדיר הקלטה של קול אשה כ"ערווה", משום שרק שירה היוצאת מגופה מוגדר כ"ערוה", אולם לדעת פוסקים רבים הדבר אסור, בפרט אם מדובר בגבר המכיר את האשה באופן אישי או ראה את התמונה שלה (ראה שו"ת בית שערים או"ח ל"ג, חלקת יעקב א' קס"ג, שבט הלוי ג קפ"א, ה' קצ"ז), ויש אומרים שאם הוא אינו מכיר את האשה השרה, מותר (ראה שו"ת אור לציון ח"ב פ"ו י"ג). ג. נראה בפשטות שבכלל האיסור לשמוע קול זמר באשה, זהו גם בשמיעת קול גבר עם אשה (ראה שו"ת שבט הלוי (ח"ג סי' י"ד). ונחלקו הפוסקים, לגבי אמירת זמירות שבת בחיק המשפחה הגרעינית, כלומר שגם הנשים שרות יחד עם הגברים, שהרי לכאורה יש לדון מצד "תרי קלי לא משתמעי" (מגילה כא:), ולא ניתן להבחין בקול האשה בנפרד או שנאמר "איידי דחביבא ליה משתמעי", היינו שאדם עושה מאמץ לשמוע את הקול שהוא מעוניין בו. עוד יש להוסיף את דברי התוס' (סוטה לט: ד"ה עד), שאדם אינו יכול לשמוע קול אחר בשעה שהוא עצמו שר. למעשה יש שהקלו בכך (ראה באוצר הפוסקים כא: כ: ד' בשם החת"ס, וכן מובא בשם הגרשז"א בס' חזון דוד עמ' צג, ובשם הגרי"ש אלישיב בס' אמרי שפר על ר"ה עמ' ל"ח), ויש שהחמירו (רבבות אפרים ב' קכ"ב בשם רבו בעל האגרו"מ, ושו"ת צי"א ז' כ"ח ג'). למעשה נראה שגם במשפחות שנהגו לזמר יחד בשבת, עדיף שהבעל והבנים ישירו בקול רם יותר מן הנשים, כדי שקולן יבלע בקול הגברים. וכמו כן אין ליצור מנהג זה לכתחילה, במקום שמנהג זה לא התקבל. בברכה נאמנה, לתשובה בעניין זמירות שבת של אח עם אחותו