שלום הרב, לבני יש בר מצווה בתשעה באב. אנו מתכננים שבני יעלה לתורה ויקרא בתורה בתשעה באב במנחה. סעודת המצוה תהיה במוצאי הצום. האם מותר בסעודה זאת לשים מוזיקה בדי ג'יי או להביא להקה?

מזל טוב! מכיון שמדובר על סעודת מצווה אפשר להביא די ג'יי ולהשמיע מוזיקה וכולם יכולים לאכול בשר ויין (ראה מ"ב תקנח, ס"ק ב). אולם לא נכון להביא להקה אלא להסתפק בדי ג'יי. מקורות והרחבה: כתב השולחן ערוך (תקנח, א): "בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל, ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי. ומפני כך, מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי" . וכתב המשנה ברורה (ס"ק ב): "שלא לאכול בשר – ופשוט דבסעודת מצווה מותרים כל הקרואים לאכול בשר, ואפילו איננו קרובו, דפשיטא דלילה הזו קילא מראש חודש אב, דמראש חודש אב יש קצת אבלות מדינא דגמרא, שממעטין בשמחה ומשא ומתן, מה שאין כן בזה שמותר מדינא בכל. אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות, לא מיקרי סעודת מצווה, ולכן אין לאכול בשר, ומכל שכן שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי [לפי מה שכתב הרמ"א לקמיה]". מבואר בדבריו שאסור כלי שיר בסעודה שעושים בלילה שלפני החתונה משום שזה לא סעודת מצוה. משמע שבסעודת מצוה מותר כלי שיר. סעודת בר מצווה היא סעודת מצווה, ואם הנער דורש בתורה זה נחשב סעודה אפילו אם אינו עושה ביום הבר מצוה עצמו (ראה מ"ב סי' רכה, ס"ק ו, וחזון עובדיה ארבע תעניות עמ' קעד). על כן אפשר לדעת המשנה ברורה לשמוע מוזיקה בסעודת הבר מצוה במוצאי הצום. (דברי המ"ב מקורם במגן אברהם והדברים הובאו גם בשאר הפוסקים). וכן כתב בפשטות במקראי קודש (לרב הררי פרק יא, הלכה יח). אולם מצאתי בספר נטעי גבריאל (בין המצרים, פרק פח הלכה יא) שכתב שבמקרה של בר מצוה בתשעה באב שעורכים סעודה במוצאי תשעה באב מותר לכל הקרואים לאכול בשר ויין ולשורר בפה אבל לא בכלי שיר. ובהערה שם כתב שטעמו משום שבלילה זה אסור לעשות את מה שאסור מראש חודש אב עד תשעה באב. עכ"ד. אולם במשנה ברורה הנ"ל כתב שלילה זה קל יותר מראש חודש אב. ואף שיש שהחמירו במוזיקה מבין המצרים עד ראש חודש אב (ראה פסקי תשובות תקנא יג), מכל מקום בנידון דידן מפורש כמעט בדברי הפוסקים שמותר לשמוע מוזיקה בסעודת מצוה במוצאי תשעה באב. אולם נראה שעדיף די ג'יי ולא להקה שסוף סוף מדובר במוצאי תשעה באב. יש מקום לדחות את סעודת הבר מצוה ליום אחר, וכעין שהביא הנטעי גבריאל (הלכות והליכות בר מצוה עמ' קכט) שבנו של הרה"ק מסאדיגורא נעשה בר מצוה בתשעת הימים, ועשה סעודה בט"ו באב, יום שנכנס למילה. אולם נראה שנכון לעשות את סעודת המצוה במוצאי תשעה באב משם שיש חשיבות לעשות בו ביום (או בלילה שאחריו), ראה נטעי גבריאל (שם, פרק טז - זמן סעודת בר מצוה), וראה בספר 'כל משאלותיך' (עמ' קה) שהגר"ח קנייבסקי הורה שיש לעשות סעודת בר מצוה רק ביום שנעשה בר מצווה, (ועל כל פנים בלילה שאחרי), ואחר כך זה רק 'זכר לבר מצווה' ואינו מעלה ואינו מוריד. יש להוסיף שיש ערך בעשיית סעודת מצוה במוצאי תשעה באב לזכרון שימים אלו יהפכו לששון ולשמחה (ראה פסקי תשובות תקנח, א). וראה בספר נטעי גבריאל (שם, כח, יז) שאם הבר מצוה היתה בתשעת הימים אין לעשותו במוצאי תשעה באב אלא יש לאחרו עוד, אלא אם כן יעשה סיום. וכך מסתבר, מכיוון שממילא מדובר שם בסעודה שאינו ביומו. מה שכתבת שהעלייה לתורה תהיה במנחה - זהו דבר נכון שיעלה במנחה ולא בשחרית, וכפי שכתב בהליכות שלמה (פרק טו, הלכה ח) משום שיש שמחה בעלייה זו והאב מברך ברוך שפטרני, על כן נכון לאחרה עד מנחה. שנזכה עוד הפסח לאכול מן הזבחים ומן הפסחים והשאלה הזאת תהיה להלכה ולא למעשה. כל טוב!