ביטוח

לפני תקופה מסוימת רכשתי מכשיר. לא אהבתי את המכשיר והחלטתי להחליף אלא שהתעצלתי והמשכתי את השימוש או במחשבה שאולי בהמשך אתרגל אליו. דבר שבמציאות לא קרה. כך יצא שכשהגעתי להחליף אמרו לי שחלף הזמן ואין אפשרות אלא לנתק את הקו הנוכחי לרכוש מכשיר חדש עם קו חדש. עשיתי זאת והבנתי מהם שהם אכן ניתקו את הקו. על המכשיר הקודם הם הציעו לי מעצמם ביטוח נגד נזקים וסברתי לתומי שהמוכר הבחין בזה והעביר או הוסיף גם למכשיר החדש ואפילו לא טרחתי לברר. המכשיר החדש נפל ונשבר וכשהגעתי להפעיל את הביטוח התברר לי שלא סגרו את הקו הקודם אלא רק הורידו אותו למינימום הנדרש אך עדיין חייבו עליו סכום סמלי למרות שהוא לא בשימוש וכן המשיכו לגבות ביטוח ואילו על המכשיר החדש אין ביטוח. שאלתי האם אוכל לפחות כעת להוסיף ביטוח למכשיר השני כשכוונתי הייתה מכאן ולהבא הוא אכן הוסיף אך יעץ לי שע”מ שזה יחול למפרע כדאי לי להמתין עם התיקון עוד כמה ימים שלא ידעו שהנזק נעשה לפני שהביטוח היה בתוקף. לאחר ההקדמה הארוכה השאלה למעשה האם אני יוכל להשתמש בעצתו ולתקן על חשבון הביטוח? כשבדעתי היא שהתשלום שהמשיכו לגבות עבור הקו שאמור היה להיות מבוטל בתוספת הביטוח של מכשיר א’ שלא בשימוש אך גם לא בוטל ברשלנותם יחול על מכשיר ב’? יצוין שמדובר בגויים.

יש לחלק את הדיון בשאלה זו לשני חלקים: א. היחס בינך לבין המוכר, האדם שעומד מולך ונותן לך שירות ב. היחס בינך לבין החברה המבטחת. א. בדין זה לא ניתן לדון ללא שמיעת הצדדים, האם הוא פעל כשורה בעת שבאתה להחליף את המכשיר ועשה את כל הפעולות הנדרשות. כמו כן יש להבין את המציאות ו"מנהג המקום" בתחום רכישת המכשיר והקו בכל מקום. אם הוא פעל נכון לכאורה הוא לא אמור לספג את ההפסד שלך אך אם לא אולי יש מקום לחיוב. אך כפי שאמרתי אין יכולת לדון בזה ללא שמיעת הצדדים יחדיו. ב. נראה פשוט לבר דעת שאם היית שואל את החברה המחבטחת האם תוכל לנהוג כפי שמציע המוכר, הם לא היו מאשרים זאת. לכן יש כאן הערמה והטעיה. והדבר לא ראוי. אמנם בעניין אנשים שאינם יהודים יש מחלוקת גדולה בפוסקים בדבר טעותם. יש שאמרו שאין חיוב להשיב טעותם אלא אם כן יהיה כאן קידוש ה' בכך שיפארו וישבחו את היהודים על ישרותם בדיני ממונות. ויש שסברו שאף מותר להטעות באופן אקטיבי. (ובלבד שלא יהיה חילול ה', יעוייין בשולחן ערוך חושן המשפט סימן שמח סעיף ב במחלוקת המחבר והרמ"א) אך מכל מקום, באופן חריג ולא כהרגלו הרחיב בעל "באר הגולה" בדין זה וכתב: "וע"ל ר"ס רס"ו שאם החזיר האבידה לעכו"ם לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה ה"ז משובח וכו' ע"כ וכן הדין בהחזרת הטעות שטעה העכו"ם מעצמו ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים גדלו והעשירו מן טעות שהטעו העכו"ם ולא הצליחו וירדו נכסיה' לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה וכמ"ש בספר חסידים סימן תתרע"ד רבים אשר קדשו ה' והחזירו טעיות העכו"ם בדבר חשוב גדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליה': (באר הגולה חושן משפט סימן שמח ס"ק ה) והדברים מדברים בעד עצמם..