שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

שאלות בדיני ממונות, גזל ועוד

undefined

הרב משה מאיר אבינר

ז אייר תשפ"ג
שאלה
רציתי לשאול כמה שאלות, שאלה ראשונה, פעם שיחקתי במחשב והורדתי משחקים בחינם מהאינטרנט (כלומר משחקים שבכללי עולים כסף אבל אפשר להוריד אותם מהאינטרנט בצורה לא חוקית), הבנתי שיש דעות שזה ממש גזל, אז הפסקתי להוריד משחקים כאלה ולשחק במשחקים כאלה, האם יש לי חיוב לשלם לחברות המשחקים על ההנאה שהייתה לי מהמשחקים? והאם יש לי רק חיוב להפסיק לשחק/להנות מהמשחקים או שיש לי ממש חיוב למחוק אותם? (אני כבר לא משתמש במחשב ואני לא רוצה להתחיל לסרוק את כל המחשב לחפש אם יש שם משחקים חינמיים (כלומר לא חוקיים שאסור להוריד אותם) או לא). ושאלה שנייה, האם להלכה יש דעות שגם בפחות משווה פרוטה יש מצוות השבת גזלה? חיוב בידי שמים? (כלומר אם לא משיבים אז נענשים על זה בשמים?) ואם כן אפשר הסבר קצר? ושאלה שלישית, נגיד אני מתארח אצל מישהו ואני הולך להתפנות שם, ואני משתמש בנייר של הבעל הבית בשירותים, האם זה נקרא גזל? בכללי נגיד אני מתארח אצל מישהו, ישן אצלו ואוכל אצלו, מותר לי לעשות דברים שאורח נוהג לעשות אותם? כמו לשתות כוס מים בלי שבעל הבית ידע או להשתמש בנייר או דברים כאלה? ושאלה רביעית, כשאומרים בלילה "הריני מוחל וסולח... בין בממוני... ולא יענש שום אדם בסיבתי", נגיד גזלתי משהו ממישהו שלא מקפידים עליו ואני לא יודע ממי גזלתי, האם מי שגזלתי ממנו כשהוא אומר "הריני מוחל" זה פוטר אותי מהשבת הגזלה? ושאלה חמישית, פעם רימיתי במשחקי מחשב והשגתי דברים במשחק דרך רמאויות אבל אין ערך בכלל לדברים האלה, האם אני צריך לעשות עם זה משהו? ושאלה שישית, אם אני שיקרתי, עשיתי גזל דעת והוא קבוע ויש לי תועלת בגזל דעת הזה, לדוגמה מותר לכתוב בחשבון אימייל שלך שאתה בן 18+ אע"פ שאתה צעיר יותר בשביל שתוכל להשתמש בו? ושאלה שביעית, לפתוח טלפון של בן אדם (בשביל לבדוק את השעה או כמה סוללה יש לו זה גזל? {משתמש בחשמל שלו ומשתמש בטלפון שלו}) ואם כן, נגיד אחד מחברי הבית מטעין, ואני רוצה להחליף את הטלפונים שלנו ולהטעין את שלי, וכשאני מוציא את הטלפון של חבר הבית האחר הוא נדלק, מותר או לא? ושאלה שמינית, אם בן אדם לקח כוס מים מהברז של הישיבה (ברז ציבורי), ואני לקחתי/שפכתי לו את המים, האם זה גזל? (כלומר הוא לקח את המים לעצמו אבל הם של הישיבה) והאם יש לי חיוב השבת גזלה? ושאלה תשיעית, האם הנהג מרוויח מכמות הנוסעים באוטובוס או לא? (כלומר האם הנהג בחברות האוטובוסים מרוויח מהעברת הרו קב באוטובוס או שהוא שכיר?). ושאלה עשירית, האם אין כפרה על גזל שינה או גזל זמן? (כי אי אפשר להשיב את הגזלה). ושאלה 11, פעם הייתי משתמש במחשב והייתי משתמש בו למשחקים ודברים בטלים אחרים, נגיד יש לי חשבון או דברים אחרים בתוך האינטרנט, לדוגמה פעם הייתי מתכנת אז יש לי משתמש באתר לתיכנות, הייתי בקבוצת תיכנות ישראלית והכרתי בכללי יהודים אחרים שגם מתכנתים, ויש סבירות גבוהה שיהודים יפתחו את המשתמש תיכנות שלי להסתכל בו, וככה אני גורם לאנשים להתבטל מתורה להסתכל בדברים בטלים, האם במקרה כזה ובמקרים דומים לזה יש לי חיוב למחוק את הדבר שאנשים יכולים לראות אותו בשביל לא להחטיא את הרבים? ושאלה 12, יש מצוות השבת גזלה לגוי בפחות משווה פרוטה? (כי ישראל מוחלים בפחות משווה פרוטה אבל גוי לא). ושאלה 13. אם כשהייתי קטן (לפני גיל 13) רבתי עם ילד אחר שגם הוא מתחת לגיל 13, האם יש לי היום (אחרי גיל 13) חיוב לפייס אותו? אני ישמח לשמוע כמה דעות בהלכה וגם את הדעות הכי מחמירות.
תשובה
שלוםם וברכה, א. לגבי חיוב תשלום בזכויות יוצרים זו מחלוקת הפוסקים, ובפרט בחברות בבעלות גוי. אם בודאות לא היית קונה את המשחק ומשלם עליו כסף עלא ניתן לחייב בתשלומים, ואפשר לסמוך על הדעות המקילות. ניתן להפסיק לשחק בהם ואין צורך להורידם מהמחשב. ב. המאירי (בבא קמא קה.) כותב: "אע"פ שאם גזל פחות משוה פרוטה מצוה להשיב מ"מ אין עבירת גזלה גמורה בידו". הביאו בשו"ת דברי שלום (ג, קג) להלכה. ובתוספות רי"ד סוכה מא: כותב שאף שאין בי"ד מחייבים את הגזלן להשיב את פחות משוה פרוטה אך הגזל אינו של הגזלן. (האחרונים חקרו האם פחות משוה פרוטה אינו ממון ולכן אין בו איסור גזל או שהטעם שאין חיוב השבה הוא מפני שהנגזל מוחל על הגזלה עיין במנחת חינוך קל ומחנה אפריםגזלה א.) ג. השו"ע פסק: "אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעובד כוכבים; ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה, שרי; כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצות בו שיניו; ואף זה אוסר בירושלמי, ממידת חסידות". אם השימוש הוא בדבר שכל אדם לא מקפיד שהשתמשו בלא רשות, מעיקר הדין מותר להשתמש בלא רשות. אם אתה אומד שבעל הבית רוצה שתשתמש לדעת הש"ך (שנ"ח, א) מותר להשתמש בלא רשות גם בדבר שאין לנו אומדן הדעת שכל אדם מרשה. ד. כיוונת לשאת הצל"ח (דרושי הצל"ח דרוש ו) וז"ל: "כל ישראל רגילין לומר טרם ישכבו הריני מוחל לכל מי שהכעיס והקניט אותי בין בגופי בין בממוני, והנה ודאי קשה על לשון זה, שא"כ כל אחד יגזול את חבירו, וכשיתבענו בדין יאמר כבר מחלת אתמול טרם ששכבת על מטתך אלא ודאי שמחילה זו רק למי שאין לו לשלם, או שכבר מת ולא נשאר אחריו לשלם, או שיורשיו אינם יודעים שישלמו והנה דין זה הוא לעתיד". ה. לבקש סליחה. ו. הדבר אסור ויש לתקן את השקר. ז. אם אומדן הדעת שהחבר או בן הבית אינו מקפיד אין בעיה. ח. ט. שכיר. י. בקשת סליחה. יא. לא, אם לא יראו את שלך יראו אחרים, אצלך אני מאמין שאין איסור גמור. יב. לשון השולחן ערוך חו"מ שמח, ב: "כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו (ויקרא יט, יא) וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גוים, ואחד הגונב מגדול או מקטן". מוכח שבפחות משוה פרוטה אין חיוב להשיב. (ועיין נתיבות שם שמהתורה אין חיוב השבה בגזל גוי.) יג. מעיקר הדין קטן שהזיק פטור כפי שאומרת המשנה ב"ק (ח, ד) "חרש שוטה וקטן פגיעתן רעה". וכך נפסק בשו"ע (חו"מ תכד, ח) "והם שפגעו באחרים פטורים". אך הרמ"א בשו"ע (אורח חיים שמג סעיף א) כתב ע"פ תרומת הדשן (סב): "קטן שהכה את אביו או עבר שאר עבירות בקטנותו, אף על פי שא"צ תשובה כשיגדל, מ"מ טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה". וכתב המשנה ברורה (ס"ק ט): "קטן שגנב או שהזיק... אין צריך לשלם אם אין הגנבה בעין. וכ"ז מדינא אבל לפנים משורת הדין בין שחבל בו בגופו או שהזיק לו בממונו צריך לשלם לו ". ולענ"ד אין החיוב לשלם את כל הנזק אלא סכום שבו מתפייס הניזק. כפי שכתב תרומת הדשן "סימן רעה הוא לקטן שנעשו מכשולות מתחת ידו, לכך נראה טוב הוא שיקבל איזה כפרה". עיין בשו"ת יביע אומר חלק ח' (חלק חושן משפט סימן ו') שהכריע שקטן שגנב או הפסיד ממון לחבירו, מן הדין פטור פטור מלשלם אפילו לאחר שיגדיל, ואינו חייב לצאת אפילו ידי שמים, ומכל מקום מדת חסידות טוב שיתן איזה סכום לכפרתו. ושב ורפא לו. בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il