מה נחשב ביטול תורה?

אנחנו אוספים שאלות מפוסקי דורנו בסוגיית חובת האדם בלימוד תורה בין הגר"א (שנות אליהו פאה א,א) המשנ"ב (חפץ חיים (פתיחה-לאוין, י"ב/סימן קנ"ה סעיף א ס"ק ד) והרבכ"ש (קידושין סי כ"ז) שסוברים שאכן יש חובת לימוד תורה על אדם בכל רגע נתון בו הוא איננו פטור מכך ע"י מצווה אחרת פרנסתו וכדומה לבין האור שמח (הלכות ת"ת א,ב) שסובר שהחובה היא רק ק"ש שחרית וערבית מה דעת הרב? (יתכן כי דעת הרב תפורסם בישיבה)

הארכתי בנושא זה בפתיחה לכרך הראשון של באהלה של תורה