מדוע אומרים מזמור שיר ליום השבת גם ביום טוב?

שלום וברכה, מדוע אומרים מזמור שיר ליום השבת גם בפסוקי דזמרה של יום טוב למרות שהוא יכול לחול גם באחד מימי השבוע שאינם שבת? ישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה, אומרים בפסוקי דזמרה 'מזמור שיר' גם ביום טוב משום שיום טוב נקרא שבת (מ"ב סי' נא ס"ק כא). אולם יש אומרים שמתחילים מהפסוק השני 'טוב להודות לה' '(בית יוסף סי' נא בשם הארחות חיים). אכן המנהג הרווח הוא להתחיל מהפסוק מזמור שיר ליום השבת גם ביום טוב שלא חל בשבת. מקורות והרחבה: ביביע אומר (ח"ח, סי' יא אות יד) הביא את דברי הפוסקים, ועיקר דעתו שביום טוב יש להתחיל מהפסוק טוב להודות לה'. וסיים היביע אומר דעביד כמר עביד וכמר עביד. וכעין זה בחזון עובדיה פסח (עמ' רלט), וסיים שם שהאומר את הפסוק 'מזמור שיר' ביום טוב יש לו על מה לסמוך. בסידור 'קול אליהו' על פי פסקי הרב מרדכי אליהו כתוב לומר פסוק מזמור שיר ביום טוב (על פי האר"י ז"ל). אף בסידור 'איש מצליח' על פי פסקי הרב מאזוז כתוב לומר פסוק מזמור שיר ביום טוב (על פי כף החיים ושכך נהג הג"ר מצליח מאזוז זצוק"ל). והוסיפו שהנוהגים להתחיל מ'טוב להודות' אין למחות בידם. טעם הסוברים שיש לומר פסוק זה הוא משום שיום טוב נקרא שבת על פי הפסוק 'וממחרת השבת', שפירושו ממוצאי יום טוב. טעם הסוברים שלא לומר פסוק זה הוא משום שיום טוב אינו נקרא 'שבת', או שעל כל פנים יום טוב אינו נקרא 'יום השבת' ע"ש ביביע אומר. אולי אפשר להוסיף ולומר שגם אם יום טוב אינו נקרא יום השבת ופסוק זה לא מתאים ליום טוב, לא השמיטו פסוק זה כי הוא חלק מהמזמור שמתאים ליום טוב, וראוי לומר פרק שלם. לפי זה מובן המנהג שלא אומרים מזמור זה בכניסת יום טוב שאינו חל בשבת (כמבואר בשער הציון תפח, ס"ק א). בספר תפילה לדוד לאדר"ת (עמ' מא) הביא שבנוסחאות התפילות של הרמב"ם מובא שיש לומר את הפסוק 'מזמור שיר' רק בשבת ויום כיפור, ומשמע שביום טוב לא אומרים כלל. וביאר האדר"ת את דעתו שיום כיפור נקרא 'שבת שבתון', מה שאין כן שאר ימים טובים. כל טוב!