דילוגים על קטעים ביום טוב שחל להיות בערב שבת

שלום וברכה, מדוע נוהגים לדלג דוקא על אמירת הודו של ערב שבת, ידיד נפש, מתחילים במזמור לדוד, מדלגים על חלקים מ-לכה דודי (בעוד שאת שני הבתים הראשונים ושני האחרונים אומרים) וכן מדלגים על כגוונא בערב שבת שהוא יום טוב? והאם אומרים את שיר השירים? וכן האם אומרים את פרק במה מדליקים? יש כח ותזכו למצוות

שלום וברכה, מנהגי תפילת קבלת שבת ביום טוב שחל בערב שבת: לא אומרים פרק במה מדליקין. הטעם הוא משום שלא יכולים לומר 'עשרתם' שאין מעשרין ביום טוב (מ"ב ער, ס"ק ג). רגילים לקצר את קבלת השבת משום שנראה כבושה ליום טוב שאומרים פני שבת נקבלה (ראה בית דוד, הובא בשערי תשובה ער, ס"ק ב, פסקי תשובות, סי' רסז הע' 51. ראה עוד חזון עובדיה יום טוב עמ' פז). לא מדלגים על מזמור לדוד כנראה משום שהוא מעיקרי קבלת שבת והאר"י ז"ל התקין לאומרו בזמן קבלת שבת (ראה פסקי תשובות רסז הע' 26). ובכלל מנהג ירושלים היה לומר רק מזמור לדוד בכל ערב שבת (כמבואר בסידור קול אליהו) יש שמדלגים על כל הפיוט לכה דודי, ויש מדלגים רק ממקדש מלך עד ימין ושמאל משום שיש בהם בקשה על הצער והגלות והיסורים ומשום שמחת יום טוב אין לעורר אבלות על איחור הגאולה. יש מנהגים נוספים בכל זה (ראה נטעי גבריאל כב, א, פסקי תשובות שם, הע' 52, מועדים בהלכה יום טוב, הע' 54). יש נוהגים לומר שיר השירים גם בערב שבת שחל ביום טוב (ראה נטעי גבריאל יום טוב, כא, ד). לא אומרים כגוונא משום שנאמר בו 'כד עייל שבתא איהי אתייחדת ואיתפרשת מסט"א, וזה קצת זלזול בקדושת יום טוב. ויש שאומרים אותו (פסקי תשובות שם). כל טוב!