ידוע לי שמכירת חמץ לפני הפסח, היא דווקא בתערובת חמץ ולא בחמץ גמור או דווקא כאשר יש הפסד מרובה. קשה לי מאוד עם הדין הזה, כי אם המכירה אמיתית מדוע לא למכור גם חמץ גמור אפילו כשאין הפסד מרובה, ואם אינה אמיתית מדוע מותר למכור תערובת חמץ? שמעתי שבחב"ד נוהגים דווקא למכור חמץ גמור כדי להראות שהמכירה אמיתית ואני מתחבר מאוד למנהג זה. האם יש מקום להתיר גם לי לעשות זאת למרות שבדר"כ איני נוהג במנהגי חב"ד?

לפי דעת רוב הפוסקים גם חמץ גמור אפשר למכור, וכך ההלכה, אלא שיש מחמירים וחוששים לדעת הסוברים שאין לסמוך על היתר המכירה, ולכן רק בתערובת חמץ או בהפסד מרובה מקילים. אבל הרוצה רשאי לכתחילה לסמוך על דעת המקילים ולמכור חמץ גמור.