נתינת כשרות מחייבת

האם לתעודת כשרות יש מעמד של עד אחד באיסורין, דהיינו, שהרב שחתם על תעודת הכשרות כאילו מעיד שהאוכל הזה כשר, האם משמעות הדבר שכל דבר בהכשר ’רבנות’ הוא אכן כשר, וכל ההידורים השונים הם כשמם - הידורים, או שכשר פירושו דבר אחר? אני שואל משום ששמעתי על מספר רבנים שאומרים לתלמידיהם שלא לאכול מכשרויות מסויימות, משום שהאוכל שם אינו כשר באמת. האם במקום שיש תעודת כשרות מקורית, אני צריך לברר מהם נהלי הכשרות של אותו נותן כשרות, ולרדת לעומקה של הלכה אם נהלים אלו מספיקים, או שמעיקר הדין, כל הרבנים המכשירים חושבים שמה שהם נותנים הוא אכן כשר, אלא שיש מקום להידורים מסויימים, אני עצמי משתדל להדר בכשרות, אבל אני שואל על עיקר הדין.

עד אחד נאמן באיסורין, והוא הדין בעניין תעודת כשרות. אלא שיש לפעמים בעיות, והעד האחד כבר אינו נאמן בנושא זה, ואותם רבנים אומרים כנראה מתוך ידיעה שיש בעיה באותה כשרות, ולכן הכלל "עד אחד באיסורין" אינו חל. בנוסף, יש דרגות בכשרות, שיש כשרויות שהן טובות רק לחלק משיטות הפוסקים, ויש כשרויות שהן טובות לכל שיטות הפוסקים.